רביעית, עם עלייתו בדרגה הגיע למוסקווה, ושם בא במגע עם כמה מן האינטלקטואלים המבריקים ביותר בברית-המועצות. רבים מהם, אגב, היו יהודים. היו ביניהם אנשים שחשבו על רפורמות מפליגות. כמה מהם פנו לו בינתיים עורף, אבל הם מילאו תפקיד חשוב בגיבוש השקפותיו בשלב מכריע.
בראש וראשונה הושפע על-ידי אלכסנדר יאקובלב, שהיה אולי האינטלקטואל המבריק ביותר בצמרת הסובייטית, ראש המכון רב-היוקרה לכלכלה וליחסים בינלאומיים במוסקווה. מכון זה הכין דו״ח חשוב על השפעת מירוץ-החימוש על הכלכלה הסובייטית. היה ברור שברית-המועצות אינה מסוגלת לעמוד במירוץ זה, ושהוא יביא להתמוטטותה הכלכלית.
הצמרת היגלתה את יאקובלב, כדי שלא יתפוס מקום בכיר במחלקה האידיאולוגית של המיפלגה. משום-כך מינו אותו כשגריר בקנדה. שם פגש אותו גורבאצ'וב, כשביקר בקנדה ב-1983, שנתיים לפני שהתמנה לתפקיד המזכיר הכללי. הוא שוחח עם יאקובלב במשך שבועיים, וזה הטביע עליו חותם עמוק.
חמישית, דיכוי האביב של פראג עשה רושם עמוק גם עליו. הוא היה ידיד אישי של אחד השותפים הראשיים של אלכסנדר דובצ'ק, נפגש עימו בחשאי הרבה פעמים והושפע מרעיונותיו. הפלישה הסובייטית הברוטאלית לצ'כוסלובקיה זיעזעה גם אותו.
האם ידעו חברי הפוליטבירו מה הם עושים, כאשר מינו אותו לתפקיד המזכיר הכללי? נראה שלא. הוא השכיל להסתיר היטב את דיעותיו. חברי הפוליטבירו הקשישים רק ידעו שיש צורך בחילופי-מישמרות. אחרי סידרה של זקנים - ליאוניד ברז'נייב, יורי אנדרופוב וקונסטנטין צ'רניינקו - הם רצו באיש צעיר. הם רק ידעו שגורבאצ'וב הוא צעיר מוכשר מהדרום, ושהיה בן-חסותו של אנדרופוב, ראש הקג״ב. הם לא יכלו לדעת שנמצא בקירבם מהפכן אמיתי.
שאלתי את גריגורייב מה דעתו על מקום האישיות בהיסטוריה. האם היו הדברים מתפתחים אחרת, אלמלא הופיע גורבאצ'וב על הבימה? האם היתה באה הפרסטרויקה גם בלעדיו? האם היתה ברית-המועצות עולה בכל מיקרה על דרך חדשה?
״אלמלא בא גורבאצ'וב, היה בא מישהו אחר,״ השיב גריגורייב, אחרי הירהור. "רוסיה היתה גם אז עולה על דרך חדשה. אבל זה היה מושג בכוח, בדרך של יסורים, מחנות-ריכוז, דמעות ודם, על הקברים של אלפי אזרחים. גורבאצ'וב לא רק עשה את זה - הוא עשה את זה בדרך של שלום. ולא רק בברית-המועצות, אלא בכל אירופה המיזרחית. בלעדיו, יתכן שטנקים סובייטיים היו מופיעים ברחובות פראג, ברלין, בודפשט ובוקרשט.״