כל זה בתוספת נדיבה של כמה סוגי יין, שמפניה, וודקה ומים מינרליים מהקווקז. עם כל כוסית היה צורך לנאום נאום-ברכה. הירידות נשפכה כיין. ידידות אמיתית, מן הלב, שהיתה שייכת לארוחה כמו המאכלים עצמם. מכיוון שלא היכרנו את האנשים קודם לכן, ולא היה סיכוי רב שנתראה שוב, חיממה ידידות רוסית זו ממש את הלב.
היו לנו רק שעתיים לארוחה, כי מיהרנו לנסוע ללנינגראד. שעתיים אינן אלא כחלקיק של שניה בסעודה רוסית כדת וכדין.
מניין שפע מדהים זה בים של מחסור ומצוקה? בעלי-הבית יודעים להסתדר. וכך פועלת השיטה. נטאשה היא מרצה באוניברסיטה לרפואת-שיניים, וכפי שאמרה, "לכל אדם יש 32 שיניים, לפחות בהתחלה." באים לטיפול פרטי, מחוץ למיסגרת הרשמית, מביאים מה שאפשר. יורי בעלה הוא דיפלום-אינג'ינר, חשמלאי של מכוניות ומחשבים, וכל מי שיש לו מכונית זקוק לחשמלאי טוב, גם זה מחוץ למיסגרת הרשמית. ביחוד אם המכונית היא בת 20 שנה ויותר. (סיפרו לנו שהיפאנים מוכרים ב-ססז דולאר מכוניות ישנות, שאסור להשתמש בהן ביפאן. ברוסיה מתקנים אותן ומוכרים אותן באלפי דולארים. היוזמה החופשית פורחת.)
יורי מתקן גם יאכטות, ויש לו סירה משלו, שבה אפשר להגיע ממוסקווה ללנינגראד ולים השחור, באמצעות מערכת הנהרות והתעלות.
שני אנשים בעלי כישורים כה נדרשים יכולים להסתדר. משיגים כל דבר ״בדלת האחורית״ של החנות - לא תמורת מחיר מופקע, אלא תמורת שרותים בעבר ובעתיד. ידידים בארמניה ובדרום רוסיה שולחים מתנות. יד רוחצת יד. קוראים לזה ״אובלאטו", משהו כמו ויטמין פ'.
על מירפסת הדירה ראינו אחר-כך ארגזים מלאים בפירות ובירקות.
האיוואנובים גרים בקומה גבוהה בבית-מגורים גדול, בעל שתי מעליות, ברובע טוב ליד שדרת-לנינגראד הרחבה. בדירה ארבעה חדרים, וחדר-האוכל הגדול מחובר למיטבח מרווח ומודרני.
האווירה היתה עליזה, וההלצות עפו מכל עבר, עד ששאלתי אם קיימת ברוסיה אנטישמיות. צל כבר כאילו נפל על השולחן.
יורי הוא רוסי, נטאשה חצי-יהודיה. הלן היא יהודיה שלמה. בעלה, שממנו התגרשה, הוא שלושת-ריבעי-יהודי. לנטאשה וליורי, כמו להלן, יש בת יחידה, באותו גיל. אך בעוד שבתה של הלן היא שחרחורת, הבת של נטאשה היא רוסיה טיפוסית, בלונדית וכחולת-עיניים, אשה קטנה בחצאית-מיני וטייטס מתחרה שחורה. למישפחות רבות מאוד ברוסיה יש רק ילד אחד.
נטאשה, שמנמונת חייכנית, היא נשית מאוד, קוקטית, נינוחה. (ברוסיה אין דיאטה. הכל שמן, הכל מתוק. אין דיאט-פפסי. אין סוכרזית.) אך ברגע שהתחלתי לדבר על האנטישמיות, קדרו פניה, והיא הפכה לאדם אחר.