להישאר עומדים. גם יורק, הנהג שלנו, שהיכרנו אותו עד כה כאדם חילוני רגיל, נסחף. הוא שר בלהט. אחר-כך פותחים בהימנון דתי סוחף, וההתלהבות גואה וממלאה את החלל.

אני מרגיש ברגע זה כאילו פולין כולה נמצאת כאן, כורעת על ברכיה, מתחננת בפני האשה הצעירה מנצרת שתציל אותה מסכנות סתומות.

210