פרוטסטנטים. תחת השילטון הקומוניסטי האתיאיסטי היה קל לכנסיה להפוך לסמל ההתנגדות למישטר.
אך האופי המיוחד של המישטר הקומוניסטי בפולין נבע, כמובן, גם מאופי העם הפולני. כפי שאמרה לנו לנה קולרס^ה-בובינסלןה, הסוציולוגית הצעירה: ״המישטר בפולין לא היה מדכא במיוחד. מאז 1956 לא היה אצלנו טרור ממשלתי עקוב-מדם, כמו שהיה בהונגריה אחרי 1956, ולא מישטר טוטאליטארי כמו ברומניה. האנשים היו אצלנו הרבה יותר אירופים, הם נסעו למערב, הם ידעו הרבה יותר מה מתרחש שם. היה יותר קל להשיג ספרים אסורים. הבריחו אותם מחוץ-לארץ.״ אמנם, זה חל רק על שיכבה דקה של אינטלקטואלים, אבל זה הספיק.
המסקנה המתבקשת מאליה: מישטר טוטאליטארי אינו יכול להתקיים אלא בבידוד מוחלט. לא לחינם הטילו הנאצים עונש-מוות על ההאזנה לרדיו זר. בעידן של תיקשורת רבת-ערוצים, כשאי-אפשר לאטום את הגבולות של גלי-האתר, הבידוד המוחלט הזה הפך בלתי-אפשרי - גם כשהמישטר מפעיל טרור חמור.
"במישטר הזה היו חיים כפולים: החיים הרשמיים של המישטר והחיים האמיתיים של העם,״ הסבירה הסוציולוגית. "כך זה בכל מישטר קומוניסטי, אבל אצלנו זה היה הרבה יותר גלוי. בכל הארצות האלה ידעו ראשי-המישטר שהאנשים מתנהגים אחרת, מדברים אחרת, חושבים אחרת מכפי שהם רצו, אבל בפולין הם ידעו את זה הרבה יותר טוב, וגם השלימו עם זה הרבה יותר טוב. היה קו אפור בין הדברים המותרים והאסורים, וזה לא היה כך בארצות האחרות. היה סחף, ארוזיה, במישטר.״
המדענית הבלונדית המטופחת, בשנות ה-30 של חייה, סיפרה איך זה פעל. למשל, אסור היה לנסוע לוועידות מדעיות במערב, ובעצם גם במיזרח. כשרצתה להשתתף בוועידה בגרמניה המערבית, היתה מקבלת הזמנה מעמית גרמני, שהזמין אותה, כביכול, לבלות אצלו חופשה. על סמך הזמנה זו קיבלה היתר לנסוע. הפקיד ידע לאן היא נוסעת, המנהל שלה ידע - ואף שאל אחרי שובה מה היה בוועידה. אבל הכל העמידו פנים. ״זה לא היה יכול לקרות בצ'כוסלובקיה. שם היה הכל סגור ומסוגר באופן הרמטי. שם באמת לא יכלו לנסוע. לכן הסוציולוגיה הצ'כית מפגרת כיום מאוד. לסוציולוגים שם לא היו מגעים."
מישטר כפוי יכול להחזיק מעמד רק כאשר הוא מוכן להפעיל טרור ממלכתי בלי הרף ובלי רחם. התרופפות המישטר הקומוניסטי בפולין היתה בעוכריו. אמנם, גם בהונגריה היתה ליברליזציה מרחיקת-לכת, אבל ההונגרים זכרו היטב את פלישת הטנקים הסובייטיים, שדיכאו את המרד של 1956. בשאר הארצות, מברלין המיזרחית ועד סופיה, היו