יודפשט: כוכב מחומש וכוכב משושה •

האחרון נבהל. ״האם זה לא מסוכן?״ שאל בדאגה, "האם יש כל הזמן מילחמה עם הפלסטינים ודברים כאלה?״

״אם אתה יהודי, כדאי לך לעלות, כדי להיות בין יהודים אחרים,״ אמרה לו רחל. כך הופכים בהונגריה לציונים.

אבל סוזאן מרגיטיי לא תעלה לארץ. כשפגשנו אותה לראשונה, בבניין הפרלמנט, וכשהודיעה לנו שנשלחה להיות התורגמנית שלנו, נראתה לנו בהונגריה טיפוסית. אשה כבת 60, רזה, כחולת-עיניים, מנומסת, עצורה, לבושה במעיל-צמר אפור וכובע-צמר סרוג, מקפידה על התנהגות מיקצועית. רק במיקרה, כשלבשה את מעילה, ראינו שיש מיספר על זרועה.

במרוצת הימים שבהם ליוותה אותנו, ליקטנו פרטים מתולדות-חייה. היא היתה ילדה בשואה, איבדה את הוריה, נשלחה לאושוויץ. שם לקתה במחלות שונות, וביניהן שחפת-העצמות בעמוד-השדרה. בתום המלחמה חזרה להונגריה ודודה שחיה בקנדה דאגה להביא אותה לריפוי במונטריי שבשווייץ. היה עליה להאבק קשה כדי לקבל היתר מהשילטונות ההונגריים לצאת לשם. העבירו אותה באמבולנס לקרון-שינה ברכבת, ושם נרדמה. היא התעוררה כששמעה פיתאום קולות גרמניים, והתחלחלה. אולם זה כבר היה בשווייץ.

במשך 16 חודשים שכבה במיטה. משהחלימה, היתה לה הזדמנות גדולה - שלא לחזור להונגריה, אלא לנסוע לגרמניה ולקבל פיצויים גדולים. אבל זה היה עלול לסכן את הדוד שלה בבודפשט, פקיד במחלקה לסחר-החוץ, שסידר לה את היציאה. היא חזרה, וכך קיבלה רק פיצויים עלובים. אבל כסף זה, יחד עם עזרה שקיבלה מהדודה בקנדה, הספיק כדי לקנות ולשפץ דירה ישנה במקום מצויין ברובע בודה, שמהמירפסת הגדולה שלה יש מראה מהמם של ארמון-המלוכה.

כשביקרנו אותה שם, עברנו בחדר-מדרגות מוזנח, מצחין, מלא בגרוטאות. אך הדירה עצמה היתה מטופחת ומסודרת בדמיון רב - דירתה של אשה תרבותית, שביתה הוא כל אשר לה. ספה, כורסאות וכסאות בסיגנון עתיק, מצופים ברוקאד מהוה בציבעי-מים. תחריטים וציורים שלכל אחד מהם סיפור משלו. מדפים עמוסים בספרים וצימחי-ענק בעציצים. בארון ממורק, מאחורי זכוכית, מזכרות מהוריה שניספו.

אווירה חמימה, הרבה המצאות קטנות. למשל: אחד משני בתי-השימוש בדירה הפך בחורף לחממה לצמחים. היא פוחדת מפני היום שבו ירכשו גם השכנים את דירותיהם ויחליטו לשפץ את חדר-המדרגות. אין לה כסף לכך.

יש לה בת מבוגרת, שנישאה כבר פעמיים - פעם לכלכלן ידוע, פעם לרופא. שניהם יהודים-למחצה. ״דווקא אנשים טובים,״ ציינה סוזאן, שאינה מרבה לחלק ציונים חיוביים, ביחוד לא למי שאינם יהודים.

297