שיכונים. אין ספק שהקומוניסטים ראו - בצדק - הישג סוציאלי גדול בבניית שיכונים אלה, שסיפקו לכל האוכלוסיה תנאי-מגורים הוגנים, אם כי מינימליים. אך מדוע היו צריכים להשתמש בהם גם כדי לכער את מרכזיהן של ערים עתיקות ולהשחית את מראם ללא-תקנה?
* * *
"מה אתה, בעצם? עם מה אתה מזדהה? האם אתה סלובקי, צ'כוסלובקי, יהודי? כשאתה אומר 'אנחנו', למה אתה מתכוון?״
הצגתי את השאלה לאיוואן הורסקי, עיתונאי בן 43 מבראטיסלבה. הוא התלבט, התקשה לענות, אמר שמעולם לא הציגו לו שאלה כזאת. אחרי היסום אמר: "בדור שלנו השאלה הזאת מאבדת את חשיבותה. אנחנו רוצים להיות אירופים. סלובקיה יכולה להיות אירופית.״ אבל מאוחר יותר אמר: ״אם אריח סכנה, תוך 10 דקות אני עוזב את סלובקיה ומהגר לאמריקה או לישראל.״
איוואן הוא יהודי-למחצה, אחד מרבים במיזרח-אירופה. האב היה יהודי, האם לא. הוא בלונדי, רזה, ואינו נראה כיהודי כלל. אשתו, לעומת זאת, שאינה יהודיה, נראית כיהודיה כשרה. לא אחת התלוצצו על כך. סבתה היתה בנעוריה טבחית אצל בנקאי יהודי ידוע בעיר. הנכדה שאלה את הסבתא: ״את בטוחה שלא קרה משהו בינך ובין המעסיק שלך?״ על כך השיבה הסבתא בטוב-לב: ״תראי, היתה הרבה תנועה, אז איך אפשר לדעת?"
לפני הנשואין ביקשה אשתו של איוואן לעבור בדיקה גנטית, כדי לברר אם הפיגור השכלי של אחיה מהווה בעיה תורשתית. הפרופסור שערך את הבדיקה שאל אותה: ״תגידי לי, את יהודיה?״ היא השיבה: ״אני? מה פיתאום? החתן שלי הוא יהודי.״ הפרופסור: ״זה מוזר, מפני שיש לך גנים יהודיים.״
(זה הזכיר לנו את דברי השגריר הישראלי בבודפשט, שלמה מרון, שסיפר לנו שאחד מידידיו, מומחה לגנטיקה, גילה שיש ליהודים בכל הארצות גנים משותפים, השונים מן הגנים של העמים שבקירבם הם
חיים.)
אשתו של הורסקי היא מנהלת-העסקים של קולחוז גדול, המורכב משלושה כפרים. יש לו 30 אלף דונם אדמה, מיפעלי-תעשייה, חזיריה ענקית, חווה לגידול סחלבים ומכון למחקר אגרו-טכני. זה היה מיפעל מצליח, והאשה נחשבה כמינהלנית מעולה. עכשיו, עם הקמת המישטר החדש, רוצים החברים לפרק את הקולחוז. אמנם, אין לאנשים חשק לעבוד לבדם ולהיות עצמאיים, אבל הם רוצים שכל כפר יהווה קולחוז בנפרד.