ובהנהגת מפקדינו העלומים ינחתו חברינו מפולין בחופי הארץ, וביחד נכבוש את שתי גדות הירדן. והנה התגלו המפקדים האלה כאנשים רגילים, המאשימים זה את זה בכל החטאים והפשעים האפשריים - החל ברצח ובהלשנה וכלה בקבלת שוחד.

בפעם הראשונה שמעתי אז את שמו של מפקד הארגון, דוד רזיאל. כינויו המחתרתי היה ״בן חנניה״ (ובקיצור ב״ח), כנראה על שמו של אלעזר בן חנניה, ממנהיגי הקנאים במרד הגדול נגד הרומאים. יותר מאוחר שינה את כינויו ל״בן ענת״(על שמו של השופט שמגר בן ענת, שעליו מסופר בספר שופטים שהרג 600 פלשתים במלמד בקר.) יריביו במפקדה טענו שהוא סוכן בריטי, שהלשין על חבריו ועזר לבריטים ללכוד אותם. לעומתם הטיחו חסידי רזיאל האשמה פנטסטית ממש במפקד היריב, אברהם שטרן, שכונה ״יאיר״: שהוא זומם לכרות ברית עם הנאצים!

היינו מבולבלים. אני התהלכתי כסהרורי, בקושי תפקדתי בעבודה, וחיפשתי את חברת חברי כדי לשבת ולהתווכח בלי סוף. מי הולך עם מי? איפה המפקדים שלנו, אלה שחיקינו את הופעתם ואפילו את סגנון הדיבור שלהם? גם הם נראו אובדי עצות כמונו. רצינו להחזיק בחלום שבו חיינו בשנה האחרונה, אך הוא נמוג.

הדוברים משני הצדדים ניסו למשוך אותנו איש־איש לצדו. ככל שהתלהט הוויכוח, התברר שהאשמות שני הצדדים צודקות. הבריטים המנוסים נקטו את שיטת ״הפרד ומשול״ ומצאו דרך לחרחר ריב: הם שחררו את יאיר מן הכלא בידיעה מלאה שהוא מתכוון לפלג את הארגון. אבל הם לא ידעו, כנראה, מה הכוונות שלו. המחשבה שלו היתה גם הגיונית וגם מפלצתית: האויב של אויבי הוא ידידי. המטרה העיקרית שלנו היא לשחרר את ארץ ישראל. האויב העיקרי הוא, על כן, השלטון הבריטי. כשהאויב הבריטי עסוק במלחמה על חייו, זה הזמן להלום בו. זה גם האינטרס של הגרמנים, לכן הם יכולים לעזור לנו.

היו כאלה שתוכניתו של שטרן נראתה להם. בעיניהם היתה מלחמת השחרור שלנו בארץ חשובה מגורל היהודים באירופה. אחרי הכול, היהודים שם יכלו לבוא ארצה בעוד מועד ולא עשו זאת. הם אחראים בעצמם לגורלם. וחוץ מזה, אם ננצח במלחמתנו, נוכל לפתוח את שערי הארץ ולחלץ אותם ממלתעות הנאצים.

באוזני שלי זה נשמע נורא, בלתי־נתפס. לשתף פעולה עם הנאצים? עם המשטר המשמיד יהודים? אמנם, באותם הימים עדיין לא העלינו על דעתנו שיכול להיות רצח עם בממדים ״תעשייתיים״, אך לא היה ספק שהנאצים רוצחים יהודים.

כמי שבא מגרמניה וידע על מה מדובר, לא יכולתי בשום פנים ואופן להצטרף לארגונו של יאיר (שנקרא תחילה ״הארגון הצבאי הלאומי בישראל״, להבדיל מן

110