אליו לגדרה לשיחות ממושכות, שנמשכו יומיים־שלושה, ולנתי בבית ההבראה שהיה בבעלותו. פעמים אחרות נפגשנו בקפה ״רפאל״ ברחוב השומר, ליד רחוב אלנבי, שהיה אז פופולרי בקרב היקים. הצעתי לו לבצע השתלטות על התנועה הרביזיוניסטית, ואף קיבלתי על עצמי לכתוב מצע שיאפשר למפלגה לפנות אל המוני היישוב בבשורה חדשה: לאומית וסוציאליסטית כאחת.

באותם הימים הגה פון־וייזל תוכנית נועזת. גם הוא, כמו יאיר, האמין שעלינו לנצל את העובדה שבריטניה נאבקת על חייה. אך בניגוד גמור ליאיר, שהציע לכרות ברית עם הנאצים, פון־וייזל הציע לחולל בארץ הפיכה צבאית נגד הבריטים - אבל תחת הדגל הבריטי! זה היה צריך לפעול כך: ביום המיועד תקרא הנהגת היישוב לכל החיילים הארצישראליים המשרתים בצבא הבריטי, הנמצאים במצרים ובמקומות אחרים, להכריז על מרידה ולחזור לארץ על נשקם. חברי המחתרות בארץ - ההגנה, אצ״ל ולח״י - יתחברו אליהם. הכוח הצבאי המקובץ הזה ישתלט על הארץ ויכריז עליו כעל ״דומיניון״, כלומר מדינה עצמאית במסגרת האימפריה הבריטית, כמו קנדה ואוסטרליה. הבריטים יעמדו בפני ברירה: להכיר בדומיניון הזה, המניף את הדגל הבריטי והמכיר במלך הבריטי, או להילחם בו בכוח הנשק, בשעה שכל צבאם עסוק במלחמה בנאצים. בלית ברירה הם יכירו בדומיניון היהודי. זה נשמע כתוכנית פנטסטית, אבל היא היתה די רציונלית. היא חייבה, כמובן, שיתוף פעולה של כל חלקי היישוב.

פון־וייזל הטיל עלי את השליחות הפוליטית הראשונה בחיי: לבוא במגע עם הנהגת ארגון ההגנה כדי לגייס אותו לתוכנית. החלטנו שהאיש המתאים ביותר הוא אליעזר ליבנה, מראשי מפא״י, עורך כתב העת ״אשנב״, שנחשב כביטאון בלתי־רשמי של ההגנה. משרדו שכן ברחוב נחלת בנימין, סמוך למערכת ״מערכות״, כתב עת צבאי מקצועי רציני מאוד, שיצא מטעם ההגנה.

התקשרתי עם ליבנה והסדרתי פגישה בינו לבין פון־וייזל. היינו שלושה ליבנה ופון־וייזל, שני אישים ידועים וחשובים, ואני הקטן ביניהם. פון־וייזל הרצה על תוכניתו. ליבנה לא דחה אותה על הסף, אך הבעת פניו היתה ספקנית. הרעיון לבצע את המבצע תחת הדגל הבריטי לא מצא חן בעיניו. הוא הקשיב, כתב לעצמו רשימות והבטיח להביא את הדברים בפני מי שצריך. בזה הסתיימה הפרשה - לא קיבלנו תשובה.

בינתיים עסקתי בכיבוש המפלגה ״מבפנים״. התוכנית שלי היתה להדיח את אלטמן ולהציב את פון־וייזל במקומו. תנאי מוקדם לכך היה להשיג את עזרתו של אליעזר שוסטק, ששלט במנגנון המפלגה באמצעות הסתדרות העובדים הלאומית.

140