אומרים שהצלילים עושים את המוזיקה. כמה וכמה מן ההנחות הטמונות בקטעים אלה נכונות למדי, ובחלק מהן אף יש יסוד נבואי. אך השנאה העמוקה שבה נוסחו בוודאי לא היתה בריאה, ובוודאי לא יכלה לשמש בסיס לתנועה לאומית אמיתית. על ידי הגזמות פרועות אלה, הזיק רטוש להפיכת הרעיון העברי למכשיר פוליטי במאבק על עיצוב דמות המדינה החדשה ערב הקמתה.

כאשר קראתי לראשונה את החוברת של רטוש שאלתי את עצמי: ״מה הלאה? מה נובע מזה בפועל?״

היתה זו תגובתו של אדם פוליטי ליצירתו של משורר. היא ביטאה את כל ההבדל בין שתי האסכולות העבריות שהתגבשו באותם הימים - זו של רטוש, וזו שאני השתתפתי בעיצובה. אפשר לומר: זה ההבדל בין שני דורות עבריים. כי בעוד שדעותיו של רטוש התגבשו בין שתי מלחמות עולם, התגבשו דעותינו שלנו באמצע מלחמת העולם השנייה, ויצאו לאור עם סיומה, בהיפתח הסיבוב האחרון והמכריע במאבק על ארץ ישראל.

בחודשים שחלפו מאז פורסמה החוברת כבר היה ברור שאנחנו מתקרבים לנקודת מפנה היסטורית. התעצמות ה״הגנה״, התגבשות הפלמ״ח, שיבת רבבות החיילים הארצישראליים מן הצבא הבריטי ופעולות אצ״ל ולח״י - כל אלה היו אותות הזמן: היישוב העברי היה מוכן לעצמאותו. התעשייה העברית, שקמה ושגשגה בימי מלחמת העולם, כאשר הצבא הבריטי הענקי היה זקוק למוצריה, יצרה בסיס משקי עצמאי. תחושת הכוח של הנוער סיפקה את הדחף הנפשי. הלחץ העצום של מאות אלפי ה״עקורים״, שארית הפלטה של השואה היהודית, שהתדפקו על דלתות הארץ, שימש חומר דלק.

לא ידענו עדיין איך תקום המדינה, ואיזו מין מדינה זאת תהיה, מה יהיה שמה, מי ישלוט בה ומה יהיו גבולותיה. אך היה ברור שאנחנו הולכים לקראת משבר מכריע. אותם צעירים מעטים שהחלו חושבים ברצינות על דמותה של המדינה העתידה, החלו שואלים את עצמם שאלות נוקבות: האם אנו רוצים במדינת חלוקה או במדינת איחוד? האם נקים את המדינה נגד העולם הערבי, או תוך שיתוף עמו? האם תהיה המדינה זנב של אירופה, או ראש של אסיה המתעוררת? האם תהיה גטו יהודי חדש, מתבדל ומנותק, או מדינה אמיתית? ואם תהיה מדינה אמיתית - האם תהיה זאת מדינה לאומית קטנה, בנוסח ליטא או אסטוניה, או תא ראשון של מסגרת מרחבית גדולה, כמו ברית המועצות או חבר העמים הבריטי?

174