האמת היא, כמובן, שאין אדם ואין קבוצה ללא השקפת עולם. אם אין להם השקפה חדשה, מודעת ומוגדרת, הרי פירוש הדבר שהם ממשיכים, שלא מדעת, בהשקפת העולם הישנה, אותה ירשו מקודמיהם.
זאת היתה ההאשמה העיקרית שלי כלפי האסכולה הכנענית של רטוש. היא הסתפקה בגיבוש רעיון אחד ויחיד - הרעיון שקמה בארץ אומה עברית חדשה, שאינה קשורה ביהדות. היא לא הסיקה מרעיון מרכזי זה שום מסקנות לגבי שאר שאלות האומה, ולא הרחיבה אותו לכל השטחים. התוצאה הבלתי־נמנעת היתה שבכל שאר השטחים השאירה על כנן את התפיסות הקודמות, הציוניות דווקא. ומאחר שרטוש בא מחוגי הימין הציוני הקיצוני, הרי ירשה חבורתו דווקא את רעיונות הימין הציוני. על אלה הרכיבה את הרעיון העברי החדש.
תופעה זו בולטת במיוחד בןחסו של רטוש אל השאלה העיקרית העומדת בפני האומה העברית מאז ועד היום: שאלת יחסיה עם העולם הערבי. בעניין זה היתה לרטוש עמדה ברורה ונוקשה, שלא השתנתה מאז 1939 ועד מותו. הוא חזר עליה, ללא כל שינוי, במכתב ששיגר לשבועון ״העולם הזה״ בשנת 1961. עמדה זו היא, בקיצור, כלהלן(בניסוח שלי):
- אין אומה ערבית ואין אומות ערביות. אין עמים ערביים. יש רק ״עממים ערבאיים״ - בליל של שברי עמים, שבוללו בכוח באסלאם, ושנדמה להם, בטעות, שהם ערבים. הלאומיות הערבית הומצאה על ידי האימפריאליזם הבריטי, לצורך מטרותיו האנוכיות.
- האומה העברית החדשה היא האומה היחידה ב״ארץ עבר״, ויורשתה החוקית היחידה. ארץ עבר היא כל הארץ בין ים־התיכון והפרת.
- ייעודה של האומה העברית החדשה הוא לעזור ל״עממים ערבאיים״ אלה להיפטר מערביותם הכוזבת, ולבולל אותם בתוך האומה העברית.
- שני בעלי הברית העיקריים של האומה העברית החדשה הם הלבנונים (שהם בני הצידונים הקדמונים) והדרוזים. פדרציה משולשת זו תשלוט בכל ארצות קדם, עד גבולות איראן וטורקיה.
- מצרים של ימינו אינה ערבית, אלא בת ממלכת הפרעונים. ניסיונם של המצרים לעמוד בראש תנועה לאומית ערבית כוזבת, אינו אלא ״אימפריאליזם ערבאי״.
כל פרט מפרטי השקפה זו לקוח במישרין וללא שינוי מאוצר הרעיונות של הציונות, ובעיקר של הציונות הימנית ביותר. אין פלא בכך, אם נזכור שיוזם האסכולה הכנענית הראשונה, הפאריסאית, היה עדיה גורביץ׳, קרובו של ז׳בוטינסקי