גיבוש אסטרטגיה ברורה וגם שפת הסברה מתאימה. כי להגניב רעיון זה לאנשים שהיו מופקדים על ניהול המאבק, עיצבתי את רעיונותי כתוכנית ל״לוחמה פסיכולוגית״. בימי מלחמת העולם התרשמתי מאוד מהצלחות הבריטים בתחום זה והשתדלתי ללמוד את הנושא.
ב־18 בדצמבר 1947, בשבוע השלישי של הלחימה, שיגרתי למשה סנה, אז עדיין ראש המפקדה הפוליטית של ההגנה, תזכיר מפורט לניהול לוחמה פסיכולוגית הן כלפי הערבים, הן כלפי הבריטים. את החלק הערבי גיבשתי יחד עם אליהו נאווי, ואת החלק האנגלי עם דוד ברנשטיין.
את נאווי הכרתי, כפי שכבר הזכרתי, בימי עבודתנו המשותפת בארגון השומרים, כאשר פעלתי כבלש פרטי לסיכול יצוא היהלומים התעשייתיים מהארץ לגרמניה הנאצית. הוא היה טיפוס נדיר: פטריוט עברי אמיתי, שהתגאה במורשתו הערבית, אוהב השפה הערבית והתרבות הערבית, ועזר לי הרבה בהכרת ההווי הערבי ובהבנת המציאות הערבית. ישבתי איתו וחיברנו בחיפזון קו הסברה מתאים פנייה לציבור הערבי, שהציעה לו שותפות בבניית משטר חדש בארץ. כתבנו כמה כרוזים לדוגמה. עד כמה שאני זוכר, לא קיבלנו תשובה. בן־גוריון לא חלם, כמובן, על חיים משותפים - הוא רצה לרשת את הערבים, שהיוו 40% מאוכלוסייה השטח שהוקצה על ידי האו״ם למדינה העברית. התוצאה היחידה של התזכיר היתה שאליהו נאווי הוזמן להגיש תוכנית קבועה ברדיו, שם התחזה לערבי בשם ״דאור אל־נטור״ והטיף לידידות בין העמים, בלוויית סיפורים ממיטב הפולקלור הערבי.
החלטתי להוציא במהירות עוד חוברת, כדי להנחיל את רעיונותינו לציבור. כמו החוברת הראשונה של ״במאבק״, היא הופיעה באצטלה מלחמתית ונקראה ״מהתגוננות למלחמה - לקראת מלחמה כוללת״. המילים הופיעו באותיות אדומות לוהטות על רקע שחור. המו״ל היה, כביכול, גוף בשם ״הליגה העברית למלחמה כוללת״, בעריכת אורי אבנרי, בנימין ישראלי וד״ר שאול לוין.
בנימין ישראלי היה בנימין רבינוביץ, מהנדס בחברת החשמל, שמצא עניין ב״במאבק״ ויצר קשר איתנו. מאז ליווה אותי לאורך שנים והשתתף גם בהקמת ״הפעולה השמית״ אחרי מלחמת 1956. אז כבר נקרא ״בנימין עומרי״. שאול לוין היה אישיות ידועה, מנהל מחלקת החינוך של עיריית תל אביב.
המאמר הפותח היה שלי, ובין השאר נאמר בו:
[המתקפה המדינית המוצעת על ידינו] צריכה להרוס את האמונה שהעברי הנהו פולש אירופי זר, ולזהות את שאיפותינו הלאומיות עם כל