מי היו הקוראים שלנו? ״העולם הזה״ שלנו כבש בסערה את דור תש״ח - את לוחמי המלחמה שהזדהו עם הגישה האנטי־ממסדית שלנו, ושאת אכזבתם מהמשטר במדינה ביטאנו בצורה נוקבת. פנינו אל הדור הזה בשפתו, היינו שותפיו להרגשותיו.

אחרי המלחמה מרדו טובי הדור הזה בדור הקשיש, הטרום־מלחמתי, שתפס את כל העמדות בשלטון. הדור החדש היה אופטימי, מלא חדוות חיים וביטחון עצמי. הוא היה גא בתרבות העברית החדשה, בשפתו, בסגנונו, ביצירותיו - החל בתיאטרון וכלה בצה״ל. הדור הזה אהב את המדינה והזדהה איתה, אך מאס מהיום הראשון בממסד הפוליטי שלה.

״העולם הזה״ היה חלק מובהק מהסצנה הזאת וגם השתתף בעיצובה כיצירה ארצישראלית, ״צברית״. שלום כהן ואני באנו לארץ בילדותנו, כמעט כל שאר חברי המערכת היו ילידי הארץ. גם מבחינה זו היינו אז חריגים.

כדי להבין את ״העולם הזה״ צריכים לעמוד על היחסים המיוחדים בין המערכת והקוראים. זה לא היה יחס רגיל של מערכת וקוראים, מוכרי עיתונים וקוניהם. התייחסנו אל קוראינו כאל בני משפחה, והם הגיבו בהתאם. דיברנו אליהם בגובה העיניים. במדור הפותח, ״לקוראים״, שיתפנו אותם בלבטינו, בשמחותינו ובצרותינו. ניסינו לתת לקוראים ביטוי בעיתון עד כמה שניתן, בין השאר באמצעות מדור המכתבים, תחרויות, חידונים ומדורים הומוריסטיים, שהזמנו להם תרומות של קוראים...

ככל שרבו שונאינו, כך גברה אהבתם של רבים מהקוראים לשבועון. מנהיגים פוליטיים גידפו אותנו, מורים גינו אותנו, העיתונים האחרים התעלמו מקיומנו, ואם הזכירו אותנו בכלל - היה זה כמעט רק כדי להשמיץ אותנו. עד היום מספרים לי אנשים קשישים העוצרים אותי ברחוב, איך היו בנעוריהם קוראים את השבועון מתחת לשולחן בבית הספר, איך החביאו את ״העולם הזה״ בין עמודי ״דבר״ במשרדי הממשלה, איך הגניבו את השבועון לתוך מחנות הצבא.

אחת הסיבות ליחס הזה לשבועון היתה ה״אכפתיות״ שלנו לכל המתרחש במדינה. הקוראים אהבו אכפתיות זו והיו שותפים לה. היחסים האינטימיים שנוצרו בין המערכת וחלק גדול מהקוראים הגבירו את המוטיבציה שלהם להיות מעורבים במאבק על דמות המדינה.

הגדרנו את עצמנו לעתים קרובות כ״קומנדו עיתונאי״. זה התאים לנו מפני שהעורך וסגנו היו יוצאי פלוגת ״שועלי שמשון״, שהיתה מוגדרת כיחידת קומנדו. קומנדו פועל מאחורי קווי האויב, ואנחנו פעלנו מאחורי קווי הממסד. חוששני שבהגדרה זו היתה גם לא מעט שחצנות, כרגיל ב״יחידה מובחרת״. שחצנות זו מצאה דווקא חן בעיני הקוראים, אך מטבע הדברים הגבירה את השנאה אלינו בקרב התקשורת.

362