לתא מחתרתי מסוכן, ואז מאפשר לו - כטענת השב״ם - לנתק את המגע עם מפעיליו. ואיך זה ידע השב״כ, ברגע שבוצע הרצח, מי האשם? ואיך זה קרה שאותו תא מחתרתי רצחני היה מורכב בסך הכול משלושה אנשים: יוסף מנקס, איש לח״י לשעבר, ששמר על הלהט הקנאי שלו, סוכן שב״ב (אקשטיין) והנהג ממשמר הגבול(שמר)?
בראש שירותי הביטחון עמד עדיין איסר הראל - אותו ״איסר הקטן״ שכבר סיפרתי עליו לא מעט, זה שהכריז עלי כעל ״אויב המשטר מספר אחת״. פרשת קסטנר גרמה לו להסיר את המסווה מהשבועון התמים שהוציא לאור, ״רימון״. לפתע הפך לחיה טורפת, והאשים אותי ואת תמיר ברצח. מדי שבוע שב ותקף אותנו בפראות.
האם האמנתי שהשב״ב אכן יזם את רצח קסטנר? לא הייתי בטוח, למרות הסימנים הרבים שהעידו על כך. לא פרסמתי מעולם האשמה חד־משמעית, אך לא הסתרתי שאני נוטה לגרסה זו. כיום, ממרחק של עשרות שנים, אינני חושב כך. אמנם, כל העובדות שהצביעו על כך נותרו בעינן, אך בינתיים ראיתי מעשי רצח פוליטיים אחרים - החל ברצח ג׳ון קנדי וכלה ברצח יצחק רבין - ובכל פעם צפו תיאוריות של קונספירציה, עם תימוכין משכנעים.
חסידי הקונספירציה, וביניהם כמה מידידי, ממשיכים להצביע על ההמשך התמוה: הרוצח זכה ליחס מיוחד בבית הסוהר, שוחרר בהקדם ולאחר מכן השתדלו דיפלומטים ישראלים למצוא לו עבודה בארצות הברית. לימים הופיע אקשטיין בסרט על הרצח, תיאר בפרוטרוט איך ביצע את המעשה אך לא אמר מילה על קשריו עם השב״ב. הוא התעקש ללחוץ את ידי בתו של קסטנר.
מכל פרשת העדויות, נשאר חרות בזיכרוני פרט אחד בעדותו של דן שמר, הנהג. הוא סיפר שקבע באותו ערב פגישה עם צעירה ואמר לעצמו: אם תופיע לפגישה - אצא איתה, אם לא תופיע - אבצע את חלקי ברצח. הצעירה לא הופיעה. אילו באה לפגישה, ייתכן שקסטנר היה זוכה לשמוע את פסק דינו של בית המשפט העליון, שטיהר אותו מכל ההאשמות נגדו, מלבד אחת: פרשת קורט בכר, שדווקא בה, לדעתי, פעל כשליח ההנהגה הציונית.