לדעתי היתה לכישלונות אלה סיבה אחת משותפת: הציבור המזרחי לא רצה בנציגים קיצונים, חסרי־מעמד, שנראו כמחוללי שערוריות ופרעות. הוא שאף להחזיר לעצמו את כבודו האבוד וחיפש מכובדות. לכן נהרו המוני המרוקאים אל הליכוד, שקם ב־1973, והם ששימשו בסיס ל״מהפך״ שהעלה את מנחם בגין לשלטון בבחירות 1977. כך נגוז החלום של שילוב הציבור המזרחי במחנה השלום והצדק החברתי.
מדוע זה קרה? חשבתי הרבה על נושא קריטי זה, וכתבתי עליו לא מעט. שכן הפיכת הציבור המזרחי לכוח המחץ של הימין הלאומני היתה, למראית עין, בלתי־הגיונית לגמרי. קודם כול, מפני שהמדיניות הכלכלית של הליכוד נגדה לחלוטין את האינטרסים של הציבור המזרחי, שרובו המכריע השתייך לעשירונים הכלכליים־חברתיים הנמוכים.
הצטרפות הציבור המזרחי למחנה הלאומי האנטי־ערבי היתה תמוהה עוד יותר. הרי ניסיונם של היהודים בעולם המוסלמי היה חיובי לאין שיעור מנסיון אחיהם באירופה הנוצרית. הם לא חוו שום דבר דומה לאינקוויזיציה הספרדית, לגירוש מאנגליה ומארצות אחרות, לשחיטת הקהילות היהודיות בחבל הריין בידי הצלבנים ולפוגרומים במזרח אירופה, שלא לדבר על השואה.
״תור הזהב״ - השותפות המוסלמית־יהודית בספרד המוסלמית, שהביאה לפריחה תרבותית מזהירה - לא היה אפיזודה חולפת. להפך. כאשר פלשו הצלבנים לארץ ישראל, הגנו המוסלמים והיהודים ביחד על הארץ ונשחטו ביחד על ידי הנוצרים. כאשר גורשו מאות אלפי היהודים מספרד הקתולית הם התקבלו בזרועות פתוחות על ידי העולם המוסלמי. הם התיישבו ושגשגו בכל מרחבי הממלכה העות׳מאנית. עד לעליית הציונות, שררו יחסים טובים עד טובים מאוד בין מוסלמים ויהודים, להוציא כמה פרשות חריגות. אם היתה הפליה, היא חלה על כל העדות הלא מוסלמיות, והיתה כרוכה גם ביתרונות(כגון שחרור משירות צבאי).
באחת מישיבות הכנסת נאם אבא אבן על יחסי יהודים־מוסלמים ותיאר אותם בצבעים שחורים. כשסיים את נאומו וחזר למקומו ליד שולחן הממשלה הרצתי לו פתק זועם. הוא ענה בפתק מגומגם שיש פנים לכאן ולכאן, והבטיח לשלוח לי את ספרו על ההיסטוריה היהודית. ואמנם, כעבור כמה ימים קיבלתי ספר עב כרס, אך תימוכין לטענות שהשמיע בנאומו לא מצאתי בו. כדרכו, הוא התאים את השקפותיו לצורכי הרגע.
אם כן, מדוע פנה הציבור המזרחי בישראל ברובו ימינה? מנין באה שנאתו הפתאומית לערבים? תופעה זו תסכלה אותי מאוד, ובסופו של דבר הגעתי למסקנה שזוהי תופעה הידועה גם בארצות אחרות: בארץ שיש בה לאומים שונים, השכבה