הכי מקופחת של העם השליט הופכת לשונאת הקיצונית ביותר של עמי המיעוט. כבודה הפגוע מוצא לו תיקון בהשפלת ה״נחותים״ ממנה. הרגשת השייכות לעם החזק מפצה אותה על ההשפלה היומית שהיא סובלת מהשכבות העליונות של עם זה.

יתר על כן, בבואם לארץ ממרוקו, ממצרים, מעיראק ומשאר הארצות המוסלמיות, הביאו עמם העולים ה״מזרחים״, בצד הדבקות במסורת, נכסים תרבותיים שהיו חלק מהתרבות הערבית. ערכים משפחתיים, כיבוד הזקן, הסגנון המוזיקלי, אפילו המבטא שבפיהם, היו שייכים למעגל התרבותי הערבי. אך בארץ הם מצאו ציבור מורכב ברובו מיוצאי מזרח אירופה, שמשאת נפשו היתה ליצור עם אחד, בעל תרבות אחת, בצלמם של העולים הראשונים. זה נקרא ״כור ההיתוך״. רבים מהעולים החדשים נטשו את ערכיהם כדי להתבולל - במידה זו או אחרת של הצלחה - בתרבות השלטת. מגמה זו הגיעה גם לאבסורד כאשר הדתיים המזרחים, יורשי הרמב״ם, אימצו לבוש פולני מלפני מאות שנים, קפוטות שחורות ומגבעות גדולות.

אחת מתופעות הלוואי של כל הגירה היא שהילדים מטמיעים הרבה יותר מהר את השפה, המנהגים ויתר ערכי התרבות של הסביבה החדשה מאשר הוריהם. כשהייתי ילד נהגתי לתרגם בשביל הורי את כל ההודעות של המוסדות הרשמיים, החשבונות ושאר דברי הדואר שהיו כתובים, כמובן, בעברית. ההורים נעשו תלויים בילדיהם, במקום להפך. התוצאה היא פגיעה בכבוד ההורים והחלשתה של סמכות האב - ערכים התופסים מקום מרכזי דווקא בתרבות המזרחית. כך התרופפה המסגרת המשפחתית של העולים, מה שהוסיף להרגשת חוסר הביטחון והתסכול שלהם ודחף אותם לידי תנועות ימניות בעלות מנהיג חזק ואידיאולוגיה של חוק וסדר. הגישה הרגשנית של הימין מדברת אל לבם יותר מאשר השכלתנות הקרה של השמאל.

אחרי הרבה ניסיונות כושלים להקים מפלגה מזרחית נוסדה, לבסוף, תנועת ש״ס. היא זכתה במכובדות שחסרה לקודמותיה. בראשה עמד הרב עובדיה יוסף, פוסק הלכה מכובד, שהשמיע דברים בזכות השלום. הוא ביקר במצרים, התקבל שם ברוב כבוד, ופסק שלמען השלום מותר להחזיר לערבים את השטחים הכבושים. בן טיפוחיו היה צעיר מבריק בשם אריה דרעי, שהשמיע דברי שלום קיצוניים עוד יותר. תליתי בו תקוות רבות. לתימהונם של רבים החלטתי להעניק לו את התואר ״איש השנה״. לשם כך נפגשתי איתו כמעט בחשאי במלון ״דן״ ושוחחתי איתו ארוכות על תפקיד הציבור המזרחי במערכה על השלום. אני זוכר שהופתעתי מכנותו, מחוש ההומור ומהמציאותיות שלו. גם רחל, שצילמה את הפגישה, התרשמה מאוד. היתה

445