אבל דיין היה מסוגל להפעיל ולהפסיק את הכריזמה שלו, כמו שפותחים וסוגרים ברז של מים. ראיתי אותו מקרוב בכנסת, כשמעריצים ניגשו אליו בדחילו ורחימו, והוא התייחס אליהם בזלזול גלוי, כאילו היו טרדנים עלובים. בניגוד ליגאל, שאהב בני אדם והתייחס לכל אחד בידידות טבעית, דיין בז לבני אדם, אך ידע, כשרצה בכך, להסתיר זאת בכישרון רב.

בימים שערכתי את ״במאבק״, לפני המלחמה, שרטטתי את הדמות האידיאלית של הצבר. תכונותיו היו טבעיות, מעשיות, ישירות. הוא אמור היה להיות איש ביצוע (רק אחר כך יצרנו את המילה ״ביצועיסט״), לא אינטלקטואל, אדם העוסק במשימות הגורליות העומדות לפני דורנו ולא בפלפולים.

באחד הימים, כשדיין שהה בחו״ל, הזמינה אותי בתו, יעל (יולה, כך כונתה בפי כולם) לבוא איתה הביתה בצהלה. היא הביאה אותי לארון שהיה גדוש ספרים, בעיקר על היסטוריה ותורת הצבא - שני מקצועות שמשכו אותי תמיד. ״קח לך איזה ספר שאתה רוצה,״ אמרה, ״אף אחד לא ירגיש!״ המבחר היה משכר. הוצאתי ספר אחרי ספר כדי לדפדף בו, ונדהמתי. מצב הספרים העיד עליהם שלא נפתחו מעולם. דיין קיבל אותם במתנה מאישים שונים בעולם ולא העיף בהם מבט. (בחרתי בספר של הנרי קיסינג׳ר על מלחמה גרעינית, והוא עדיין ברשותי.)

האנטי־אינטלקטואליות של הדור היתה, כאילו, מרד בהורים ה״גלותיים״ היהודים שבאו מהפזורה כשראשם מלא בתיאוריות ובאידיאולוגיות למיניהן. אך למעשה היה הביצועיזם כניעה להורים. כשנדמה לאדם שאין לו אידיאולוגיה, אמר לי פעם בועז עברון, פירוש הדבר שהוא מקבל את האידיאולוגיה השלטת בעיניים עצומות. הביצועיזם היה מבוסס על ההנחה שהמטרה נתונה וקבועה, ואין לדור הבא להרהר אחריה. תפקיד הדור הזה אינו אלא הגשמתה במציאות. מי שלא קורא ספרים אינו יכול לבקר את הקיים וליצור את החדש.

היחיד בחבורה שהיה פרופסור - יגאל ידין - נחשב לאינטלקטואל שביניהם, אבל למעשה היה גם הוא איש ביצוע בלבד. הוא הצטיין במלאכת החפירות ואף כתב על כך ספרים, אך לא הסיק מעבודתו שום מסקנות חדשות ומפתיעות. כמו רבים מעמיתיו הארכיאולוגים חיפש באדמה הוכחות לאישור הגרסה ההיסטורית הציונית השלטת, מאברהם אבינו והלאה - כמובן, בלי הצלחה.

מה שציין את רוב הצברים האלה היה האהבה לשפה העברית. הם היו בני הדור הראשון שהעברית היתה שפת אמם, והם היו בוגרי מערכת חינוך שלא הספיקה עדיין להתנוון. כמעט כולם דיברו וכתבו עברית מצוינת - שפה חיה, מדויקת, ללא מליצות והתחכמויות. ב״העולם הזה״ פיתחנו ושכללנו שפה זו.

453