בביתו של נתן ילין־מור. היו אלה פגישות נעימות, היחסים בינינו היו לבביים, הדיונים ערים ורמתם גבוהה. תענוג ממש. זה היה מעין סיעוד מוחות שבועי. באתי לשם אחרי ישיבת המערכת השבועית של ״העולם הזה״, שבה נדונו המאורעות האקטואליים מזווית עיתונאית. הדיונים אצל ילין־מור היו שונים במהותם.

בדיעבד אני תמה על היחסים הטובים ששררו במשך כל השנים בין ילין־מור וביני. לא היו בינינו מאבקי כוח, כמקובל בגופים פוליטיים. הוא היה מבוגר ממני בעשר שנים, וכמנהיג לח״י לשעבר היה דמות היסטורית. לי, כעורך ״העולם הזה״, היתה השפעה הרבה יותר גדולה בהווה, בייחוד על הדור הצעיר. הייתי מעורב במישרין בהתרחשויות היומיומיות. איכשהו זה יצר מעין איזון בינינו.

מדי פעם נסענו ביחד לאספות ולאירועים אחרים. נהניתי מהשיחות איתו, ואני מקווה שזה היה הדדי. פעם, כאשר טען נגדו שייב־אלדד שהוא בגד בתורתו של יאיר, אמר לי ילין־מור: ״השאלה איננה מה אמר יאיר לפני עשרים שנה, אלא מה היה יאיר אומר היום, אילו חי.״ אמרה נבונה, שנחרתה בזיכרוני.

גם עם בועז עברון נהניתי לשוחח. לעתים, אחרי הפגישות בביתו של ילין־מור, הוא ליווה אותי לדירתי הסמוכה, ושם היינו יושבים על המרפסת, מסתכלים בשקיעת השמש בים, שותים סליבוביץ׳(ברנדי שזיפים) ומחליפים דעות ובדיחות. אני נזכר בשיחות אלה בהנאה.

(הבדיחה שהכי־הכי מזכירה לי אותו: סטאלין נואם בכנס המפלגה הקומוניסטית. ״ייצור החמאה עלה ב־7%...״ טשששש. ״מי התעטש?״ שואל סטאלין. אין תשובה. ״תהרגו כל אדם עשירי!״ פוקד סטאלין. בום־בום־בום. ״ייצור הלחם עלה ב־12%...״ טששש. שוב סטאלין שואל, שוב אין מענה, שוב נהרג כל אדם עשירי. ״ייצור החלב עלה ב־8%...״ טשששש. ״מי התעטש?״ רועם סטאלין. איש קטן בקהל מרים אצבע, מצפה לגרוע מכול. ״לבריאות!״ אומר סטאלין. ״ייצור השמן עלה ב־16%...״)

אחרי הופעת המנשר החלטנו לפרסם כתב עת, שבו נגיב על המאורעות ברמה אינטלקטואלית גבוהה. בעוד ש״העולם הזה״ פנה אל ההמונים, כתב עת זה היה אמור לפנות לשכבה מובחרת. בחרתי בשם ״אתגר״, מילה חדשה שנכנסה אז לאופנה. קבעתי גם את המתכונת העיתונאית - העתק של השבועון הצרפתי ״ל׳אקספרס״, כפי שהופיע אז: פורמט של טבלואיד, כשפורטרט גדול של אישיות השבוע תופס את כל העמוד הראשון ומתחתיו פסוק מתאים מהמקורות.

הייתי עסוק ב״העולם הזה״ מכדי שאוכל להקדיש תשומת לב רבה לעיתון נוסף, ו״אתגר״ הפך ל״בייבי״ של ילין־מור. הוא היה עורך מצוין לסוג זה של כתב עת,

525