אסיה רבתי, ברית העמים אשר תתרכז מסביב לאוקינוס ההודי, שוב אינה עוד בגדר אידיאל מדיני מופשט. זהו תהליך היסטורי המתגשם כיום לעינינו, מבלי להיות תלוי ברצונו ההכרתי של איש. הוא מחויב המציאות הגיאו-פוליטית, הצרכים המדיניים, הכלכליים והצבאיים של רצועת-הארצות המשתרעת מבאטאביה ועד קאהרה, והכוללת את איי אינדונסיה, את הודו, אפגניסטן ופרס, ואת המרחב השמי כולו, ואולי, בשלב מאוחר יותר, גם את סין.
התהוותן ומלחמותיהן של תנועות לאומיות בריאות בכל הארצות האלה, אי-יכולתו של אימפריאליזם האירופי לקיים בהן את שלטונו, מצבו הגיאו-פוליטי של מרחב זה המפריד בינו ובין שני הגושים הקיימים, הנותן בידו את הכוח הפוטנציאלי ליצור גוש חדש ועצמאי - כל אלה אינם אלא קוים באותו תהליך גדול.
הבסיס הבטוח של תהליך זה הוא הודו. חבלי-הלידה הנוכחיים -של החרות ההודית והקרע הנוכחי בתנועתה הלאומית - אל יסיחו את דעתנו מן הכוח העצום הגלום במדינת-ענק זו, ואשר מן ההכרח שיתגלה בפועל. אין זה מקרה שמנהיגה הדגול של מלחמת-השחרור ההודית, הפאנדיט ג'אואהרלאל ניהרו, היה ההוגה הראשון ברעיון האיחוד האסיאתי והיוזם של ועידת-האיחוד הראשונה בניו-דלהי. ואין זה מקרה שהזמין לועידה זו את נציגי האומה העברית הארצישראלית.
ברית העמים של אסיה רבתי תאפשר אותו תיאום מרחבי של מלחמות-השחרור שהנהו ערובה לנצחונן. היא תהיה חזקה עד כדי להגן על ניטרליותן של כל חברותיה, מבלי להיות חזקה עד כדי להטיל את שלטונה של מדינה אחת על חברותיה. היא תאפשר את הקמתן של תעשיות אסיאתיות כבירות - והתעשיה הארצישראלית בכללן - אשר לרשותן יעמדו השווקים העצומים ואוצרות-הגלם של עמי אסיה.
המדינה הארצישראלית תוכל לתרום למאמץ היסטורי זה תרומה העולה בהרבה על כוחה היחסי. היא תוכל לתרום תרומה גדולה בכוחות טכניים מאומנים, אשר המחסור בהם יהיה באותה שעה עיכוב עיקרי. היא תוכל להשתתף במאמץ התעשיתי, שהוא תנאי מוקדם להעלאת רמת-המחיה, לכינון מערכה כלכלית מרחבית בלתי-תלויה וליצירת בסיס איתן לעוצמה הצבאית. היא תוכל לקחת חלק ביצירת הצי המסחרי
שיהווה את עורק-החיים של אסיה רבתי. ובעיקר - היא תיצור את