בנאציזם הגרמני. וכדאי לצטט במקום זה את גישתש הדתית של עזרא ונחמיה כלפי השומרונים ושאר שכניהם העבריים, גישה שהפכה את היהדות עדה דתית מבודדת, מנעה בעדה להגיע לכלל הויה לאומית בריאה ופתחה את תולדות הפזורה היהודית.
כתוצאה מתפיסות דתיות-עדתיות פסולות אלו ויתר הישוב העברי על האמצעי היעיל ביותר לחולל שנוי יסודי בגישת הערבים -הקליטה החברתית. ישנם בארץ רבבות צעירים ערבים - ובעיקר ערביס נוצריים - אשר הישוב העברי נראה בעיניו כשכבה חברתית גבוהה יותר ואשר העליה אליה היא משאת נפשם. מספר מפתיע של ערבים למד ויודע עברית. בין אלה ישנם צעירים משכילים היבולים להתמודד ברמת השכלתם ותרבותם הכללית עם כל צעיר עברי. הכיגישה עם צעיר ערבי כזה המדבר עברית צחה והבקי בעניניגו היא חויה בלתי-נשכחת לכל עברי שזכה לה.
בפני כל הצעירים האלה סגרנו את חברתנו. אין להם אפשרות לבוא אתנו במגע חברתי, אין להם האפשרות להתקבל מצדנו כשותפים שווי-מעמד לשיחה ולפעולה תרבותית. בזאת ויתרנו על הכוח העיקרי שיכול היה להמריץ את הערבי הצעיר ללמוד את השפה העברית ולסגל לעצמו ערכי-תרבות והשקפת-עולם עבריים, דבר שאפילו שלטונות אימר פריאליסטיים אירופיים ידעו לפתחו במושבות שונות.
אין צורך לציין שקיומו הנפרד של משק-מעוט ערבי, אשר אינו קשור באופן אורגני למשק-הרוב העברי, מחליש במידה ניכרת מאד את מעמדנו בארץ, ואינו אלא תוצאה של חוסר הנכונות מצד אבותינו לחשוב על העתיד ולתכנן את ההתפתחות.
עדה דתית יכולה לקבל לתוכה חברים חדשים רק בדרך של התגיירות. בידי האומה אמצעים עדינים הרבה יותר: היא מסוגלת לקרב אדם זר לתרבותה, לחברתה ולכלכלתה, ואפילו לקלוט מספר רב מאד של אנשים קליטה גמורה.
קירוב הערבים אלינו הנהו רק צד אחד של המטבע. הצד השני הוא התקרבותנו אל הערבים. הדבר מתגשם כבר היום במידה ניכרת בדורנו, באופן ספונטני לגמרי. העברי הצעיר מגלה ענין בכל הנוגע לערבים, לשפתם ולתרבותם. כשם שהוא מגלה ענין טבעי בכל חלק אחר של בעילדתו. אולם תהליך זה לא יהיה מושלם ויעיל כל עוד יפריע לו