* הרשות השמית לתחבורה, שתארגן רשת יעילה ומאוחדת של תחבורה פנים-מרחבית, ותבטיח למרחב את מלוא טובת-ההנאה ממצבו הגיאוגראפי כצומת-תחבורה עולמי, על-ידי שילוב דרכי-התחבורה ביבשה, בים ובאוויר למערכת מאוחדת, המחוברת לנתיבי-התחבורה העולמיים.

* המינהל השמי לתיכנון, שישמש כמוסד מתאם בין מינהלי התיכנון של כל מדינות המרחב, תוך מגמה לקימום מערכת כלכלית מרחבית.

92. רפורמה אגרארית

תוך חיסול הפיאודליזם במרחב יופקעו אדמותיהם של בעלי-אחוזות וראשי-שבטים. האדמה תועבר למעבדיה, על בסיס פרטי, קואופרטיבי או ממלכתי.

93. שוק מרחבי מוגן

המרחב השמי המאוחד יהווה יחידה כלכלית בעלת ממדים מספיקים לכינון שוק מרחבי משותף, ללא חומות-מכם פנימיות, ומוגן כלפי חוץ, יוקם איחוד-תשלומים מרחבי שיכונן זיקה הדדית בין המטבעות הלאומיים, חופש-המרה וקופה משותפת של זהב ומטבע-חוץ. המינהל השמי לתיכנון יתאם את צעדי מדינות המרחב בהתקדמותן ההדרגתית לקראת מצב זה.

כלכלת הקימום בישראל

94. ראשית הקימום

המשק הישראלי נמצא בראשית שלב הקימום.

95. חוסר מערכת ייצור

על אף הרמה החברתית הגבוהה והידע המקצועי הרב, ועל אף ההון העצום שהוזרם לארץ, מנע האופי הטפילי של המשק הציוני את יצירתה של מערכת-ייצור הנושאת את עצמה. בהעדר תיכנון ממלכתי מרכזי, החיוני בארץ דלה הקולטת עליה המונית, הונחה המשק על-ידי תפיסות רעיוניות כוזבות, שיקולים ארעיים וקנוניות של קבוצות-לחץ, אשר גרמו לגיבוב מקרי של ענפים, מפעלים ואמצעי-ייצור, ולא לכינון משק לאומי אורגאני.

98. שני שלבי-משנה

שלב-הקימום של המשק הישראלי יתחיל עוד בתקופת-הבידוד, כל עוד קיים הסיכסוך בין ישראל ומדינות-ערב, ויגיע למלוא תנופתו בתקופת-ההשתלבות, בה ייכון בהדרגה המשק המרחבי המשותף.

97. מינהל התיכנון

יוקם מינהל ממלכתי לתיכנון מסגרתי, בראשות ראש-הממשלה או סגנו. הנחיות המינהל יחייבו את כל משרדי הממשלה ויקיפו את כל ענפי המשק.

98. תוכנית-ארבע

המינהל יקבע אחת לארבע שנים תוכנית ממלכתית כוללת לקימום ולתיפעול המשק. התוכנית תתבסס על כל משאבי המשק, תקבע את הנפח הכללי של ההשקעות ואת חלוקתן לפי הענפים ותכווין את המשק הקיים. המינהל יחליט על דרכי הביצוע ויפקח על הוצאת התוכנית לפועל.

99. מכשירי הביצוע

לרשות מינהל-התיכנון יעמדו מכשירי-הביצוע הבאים:

* השקעת הון ממלכתי ממקורות פנים וחוץ, גם במישרין במפעלים ממלכתיים וגם לעידוד היוזמה הפרטית על-ידי מתן הלוואות לזמן ארוך, ועל-ידי רכישת מניות ואגרות-חוב של מפעלים פרטיים.

20