47 ישראלים רבים מאמינים ש״מלחמת ששת הימים" היא אם כל חטאת, וכי רק אז הפכה ישראל, שהייתה עד אז מדינה מתקדמת ושוחרת-שלום, למדינה כובשת ומתנהלת. אמונה זו מאפשרת לבעליה לטהר את הציונות והמדינה מכל רבב עד לאותו מועד, וכך להמשיך ולדבוק במיתוסים הישנים. אין כל ממש באגדה זו.

48 מלחמת 1967 הייתה רק שלב נוסף במאבק הישן בין שתי התנועות הלאומיות. היא לא שינתה את המהות, אלא רק את הנסיבות. השאיפות המהותיות של התנועה הציונית -מדינה יהודית, התפשטות והתנחלות - התממשו. נוספו לה מרחבים נוספים. בגלל הנסיבות המיוחדות של המלחמה לא ניתן היה לבצע טיהור אתני בממדים נרחבים, אך גם הפעם גורשו כמה מאותאלפי פלסטינים.

49 החלטת-החלוקה משנת 1947 העניקה לישראל כ-55% מהארץ; במלחמת 1948 כבשה ישראל 23% נוספים; ובמלחמה 1967 היא כבשה גם את 22% הנותרים, שמעבר ל"קו הירוק". מבלי שישראל רצתה בכך, איחדה המלחמה תחת שלטונה את כל חלקי העם הפלסטיני שנשאר בארץ (ובכלל זה גם חלק מהפליטים).

50 מיד עם תום מלחמת 1967 החלה תנועת ההתנחלות בשטחים שנכבשו. השתתפו בה כמעט כל הזרמים הפוליטיים במדינה - החל ב״גוש אמונים" המשיחי-לאומני וכלה בקיבוץ המאוחד ה״שמאלי". המתנחלים הראשונים אחרי 1967 זכו בחסות רוב הפוליטיקאים מימין ומשמאל, החל ביגאל אלון (חברון) וכלה בשמעון פרס (קדומים).

51 העובדה שכל ממשלות ישראל טיפחו וקידמו את ההתנחלות, מי יותר ומי פחות, מעידה על כך ששאיפת ההתנחלות חורגת ממחנה אידיאולוגי זה או אחר, ומקיפה את המחנה הציוני כולו. הרושם, כאילו רק מיעוט דוחף את ההתנחלות קדימה, אינו אלא אשליה. רק מאמץ מרוכז של כל זרועות השלטון, ובכללן כל משרדי הממשלה מאז 1967 ועד היום, איפשר את יצירת התשתית התחיקתית, התיכנונית והתקציבית הדרושה למאמץ כה ממושך ויקר.

52 התשתית התחיקתית כוללת את ההנחה הכוזבת ששלטון-הכיבוש הוא בעל "אדמות המדינה", למרות שאדמות אלה הן העתודות הקרקעיות החיוניות של האוכלוסייה הפלסטינית. מובן מאליו שכל תנועת ההתנחלות נוגדת את החוק הבינלאומי.

53 הוויכוח בין חסידי "ארץ-ישראל השלמה" וחסידי "הפשרה הטריטוריאלית" הוא ויכוח על דרכי ההגשמה של השאיפה הציונית הבסיסית: מדינה יהודית הומוגנית בשטח גדול ככל האפשר, אך בלי "פצצה דמוגרפית מתקתקת". חסידי

10