הגוררת כבר מוכנה לצאת. אנחנו קופצים עליה ודוהרים בחזרה אל המכונית השניה.
שם מטפלים הארבעה במוטור שאינו רוצה להדלק. הם כבר החלו להוריד את הציוד, אך בראותם אותנו מתקרבים הם חוזרים ומטעינים אותו. בדרך אני רואה כובע-פלדה בעל רשת-הסוואה מונח בשדה. אני מבקש לעצור, קופץ ולוקח את הכובע.
אנחנו מחברים את המגררת והמכונית השניה זזה. איננו מלווים אותה - הענין בסדר.
עתה עלינו להסתלק - ובמהירות. פלא שהאויב אינו מרביץ עלינו. המקלעים שלנו ריתקו אותו.
אנחנו חוזרים בדרך קצרה יותר. נכנסה בנו רוח של קלות-דעת, שהיא תוצאת הנצחון. ביצענו את המוטל עלינו.
בדרך חזרה מרגיש פתאום בנימין ברע. אנו לוקחים ממנו את הרובה והוא נשען עלינו. טוב שזה לא קרה קודם לכן.
*
במחנה מקבלים את פנינו כפני מנצחים. ירח לוחץ את ידי ואת ידי יאנק. החברים כבר לוחשים לנו ששמעו ״ממקור ראשון״ כי יזכירו אותנו בפקודת-יום.
אנחנו שמחים שיצאנו בשלום מכל הענין. במשך הפעולה לא היה לנו זמן לחשוב על הסכנה. עתה אנחנו אוהבים פתאום את החיים. אין אנחנו מרגישים את עצמנו כגבורים. בכל זאת יש לנו רגש טוב בלב.
כפרם מיוחד שותה כל אחד חצי מימיה של מים. זה חשוב לנו כרגע יותר מאשר כל אותות ההצטיינות בעולם.
בשבתנו בבית-דאראס פרץ הקרב על הגבעה 69, משלט קרח בעל שלושה מגדלי-מים משונים, במרחק של ק״מ אחד מבית-דאראס. מקום זה היתה לו חשיבות חיונית למצרים - הוא חלש על הכביש בין אישדוד ומג׳דל, וניתק למעשה את הכוח המצרי באישדוד מן העורף שלו.
המצרים הטילו למערכה את מלוא עוצמת נשקם. אוירונים, תותחים וטאנקים הרקידו את האדמה. בהפגזה האיומה נפצע מפקד-המחלקה איסר ברסקי, צעיר בן 19 מחולון. האמבולנס לא הצליח להגיע למקום. מאין