המסוכן ביותר, הולם באויב מהלומת פתע מן הגג או מן האגף וחוזר ללא אבדות. ולמחרת היום אתה יוצא לג׳וב שיגרתי ומשעמם, נופל במארב ומאבד את חצי היחידה.
ובתוקף נסיוננו בקרב אנחנו בטוחים שכושר התנועה חשוב מעובי השריון, עצמת האש חשובה מריבוי האנשים, וכושר-האפתעה חשוב מבצורי העמדה.
חמשים ק״מ.
הג׳יפ הפך כמעט חלק מגופנו, דוגמת אותם הפרשים מימי קדם, אשר רגליהם התעקמו והתאימו את עצמן לגוף הסוס. כבר שכחנו הליכה ברגל מהי. כבר נסענו בג׳יפ לסקור את הבריכה החדשה שלנו ולשתות גזוז בקנטין הגדודי.
ששים ק״מ.
פטמה מתחילה להתעורר. פטמה היא הג׳יפ שלנו. היא קרויה על שם צעירונת ערביה יפהפיה שאת תמונתה כבשתי בדיר-מוחיסין ונושא אתי מאז, כדי להרגיז את הבחורות בתל-אביב.
לא קל היה לקבוע שם מתאים לג׳ים שלנו. היו הצעות רבות. מלך רצה בשם ״בזק״ או ״בליץ״. אני הצעתי ״שד״, ״פרעוש״ ו״ז׳וק״. זלי קרייזמן הציע ״יחי הרושם״, ״האלמנה העליזה״ ו״שושנה הצנועה״. עד שהחלטנו לבסוף פה אחד לקרוא לה בשם ״פטמה״.
שבעים ק״מ.
המהירות מתחילה להכנס לעצמותינו. הפנים מתמתחים, ומבלי להרגיש בכך עולה חיוך של הנאה על שפתינו. אנחנו מתכופפים קדימה ומאיצים במלך. אך מלך אינו זקוק להאצה. שגעון המהירות כבר אחז בו.
שמונים ק״מ.
הג׳יפ מגמא את המרחק וטס כחץ מקשת. הרוח מצליפה על פנינו ושורק ת מסביבנו כאלף כדורי רובה. מפעם לפעם היא מתיזה עלינו רסיסי אבק ושברי אבנים, הפוגעים בפנינו בקלעים.
תשעים ק״מ.
עינינו מלאות דמעות. רק למלך זו משקפים. אנחנו ממצמצים