113, את כארטיה ואת חאטא. אותה שעה כובשים כוחות אחרים את הכפרים עיראק-סואידן, בית עפא ועיבדיס במרחב נגבה. כוח פלמ״חי מתקיף את משטרת עיראק-סואידן, מבצר-האימים החולש על הדרום כולו.
ההתקפה על המבצר נכשלת. עם בוקר מפנים הכוחות את הכפרים עיראק-סואידן ובית-עפא, שאין סיכויים להגן עליהם כל עוד המבצר בידי האויב. אך מישלט עיבדיס, ליד נגבה, נשאר בידי החטיבה.
הגיע תורו של האויב. בכוח עצום הוא עולה ממבצר עיראק-סואידן ותוקף את נגבה ועיבדיס.
בעיבדיס לא הספיקו הלוחמים לערוך את כוחותיהם ולהתבצר כראוי. רק בשעה 11 לפני הצהרים הושלם כיבוש המקום מידי המצרים. והנה כבר נראו מרחוק ההכנות האחרונות של המצרים העולים על המקום.
כוונת המצרים ברורה, גם בלי פקודת-המיבצע המצרית, שנפלה בעיבדיס לידי הכובשים העבריים. היא בנוייה על תנועת מלחציים. טור מצרי אחד צריך להבקיע את החזית ליד בית-דאראס, ולהתאחד בשפלה עם טור מצרי שני, שעליו לפרוץ באותה שעה את החזית בקטע נגבה-עיבדיס. הצלחת תנועה כפולה זו היתה ממוטטת את החזית העברית לחלוטין וחושפת את השפלה כולה - עד תל-אביב.
כשלון ההתקפה על בית-דאראס וההתקפה העברית במרחב נגבה ערערו את התכנית. אך המצרים בטחו ביתרונם העצום בנשק. הם יכבשו במהלומה שניה ושלישית את אשר לא השיגו במהלומה הראשונה. הם יתקיפו שלוש, חמש, אף עשר פעמים. יש להם ראֶזאֶרבות בשפע.
ארבעה ימים וארבעה לילות נטוש הקרב על עיבדיס-נגבה, קרב שאין דוגמתו בתולדות המלחמה כולה, ושהכריע את גורלה של תלאביב. ביום השני מגיע הקרב לשיא שטני, החזית כולה נתונה להפגזה מצרית איומה. כדי להסיח את הכוח העברי מתקיפים המצרים את הכפר ג׳וליס, המבטיח את הקטע המערבי של החזית. ובחסות תימרונים אלה נערכת ההתקפה המכרעת על עיבדיס.