הראשונים. לפי התרשים נמצא כאן משמאלנו, על גבעה קטנה, מחנה של בדואים ופליטים.
לפי הקולות אנו מבינים את אשר קורה לפנינו. מחלקת החוד של הג׳יפּ מתפרצת, יורדת מן הדרך ושוטפת את האויב באש מקלעים. כל שמונת הכלים עובדים. האויב שותק. משמע שהיו רק רובאים בודדים.
לא נכנסנו לקרב האש, אך נראה שנהגי מכוניות-המשא התעצבנו. עתה הם נוסעים במהירות גדולה מבלי להיעצר. לפי סימני הראקטות נמצאים אנחנו עכשיו מדרום לעיראק-אל-מנשיה.
אנחנו נוסעים עוד שעה. הקצב אטי, נראה שעוד מכוניות יצאו מכלל שימוש.
לפי חילופי הדברים באלחוט קרובים אנחנו למטרה. האלחוט של חטיבת-הנגב נכנם לרשת. מן הבסיס שואלים למקום המצאנו. הפלמ״ח שבמשלטים, מצפון לכביש, שואל אם יכול הוא לעזוב את עמדותיו ולסגת.
*
האלחוט של מחלקת החוד מודיע שנפגש עם אנשי הנגב. השיירה נעצרת. גם אנחנו נוסעים קדימה, אל ראש השיירה.
שם מחכים זחלילים אחדים. המפקדים מתייעצים. בינתים יורדים הטוראים שלהם ושלנו.
״שלום, חיה!״
״שלום, שועל!״
פגישה יפה, בלב המדבר. חיל-הפשיטה של הנגב ושועלי-שמשון, שתי יחידות מפורסמות. רבות שמעו אלה על אלה, אך זו הפעם הראשונה נפגשו ממש, בפעולה משותפת.
״מה נשמע בארץ-ישראל ?״ שואל נגבי מגודל זקן.
״איך הבחורות שלכם ?״ עונה שועל פרוע.
פעם נפגשנו, בימי נחשון, עם כובשי הקסטל, אנשי הראל שבאו מירושלים - ושתי זרועות של פעולה גדולה התאחדו. פגישתנו עתה