אוירון התקרב. הקשבנו כולנו - ה"ארטיסטים׳׳ שעל הבמה וה״קהל" וצפינו להופעת החברים. אולם הם לא חזרו באותו לילה.
בכל זאת עלתה המסיבה יפה. מ. זעירא השמיע לראשונה את המנגינה החדשה של שיר השועלים, שלמה גריימן ושלום כהן הציגו סקטשים אחדים שמטרתם העיקרית היתה לשים לצחוק את קציני-העורף, ואנכי קראתי שיר קטן מוקדש לאלחוטאים שלנו, שנולד אף הוא בג׳סיר.
15 באוגוסט, 1948. ג׳סיר
הוּא הָיָה רָזֶה כְּאַנְטֶנָה
וְדִבֵּר בְּ«שׁוֹטֶפֶת" כִּבְרֶן.
הִיא הָיְתָה חֲמוּדָה ןְשַׁטֶנִית
וְקוֹלָהּ כְּכִנּוֹר מְנַגֵּן.
הוּא אָמַר לָהּ: «הַלּוֹֹ לֵאָה-שְׁתַּיִם -
אֲהַבְתִּיךְ, בְּחַיַּי, - עֳבוֹר!"
הִיא אָמְרָה לוֹ: «הַלּוֹֹ לֵאָה-שְׁתַּיִם -
חֲזוֹר - חֲזוֹר - חֲזוֹר!"
הוּא אָמַר לָהּ: «הַלּוֹֹ, לֵאָה-שְׁתַּיִם -
שִׂפְתוֹתַיִךְ כְּחוּט אַרְגָּמָן."
הִיא אָמְרָה לוֹ: הַלּוֹֹ לֵאָה-שְׁתַּיִם -
בְּסֵדֶר! רוּת עַד כָּאן."
הוּא אָמַר לָהּ: «הַלּוֹֹ, לֵאָה שְׁתַּיִם -
זַהִי אֶת עַצְמֵךְ, מַהוּ שְׁמֵךְ?
הִיא אָמְרָה לוֹ: «הַלּוֹ,ֹ לֵאָה שְׁתַּיִם -
זֶהוּ סוֹד צְבָאִי, יָה-שֵׁיךְ!"