המטה הקרבימות לפולשים!
דף קרבי
1948. 10. 15
להכרעה - קדימה !
ההפוגה מתה. המלחמה נמשכת. הקרב המכריע מתחיל! נלאנו נשוא! התנקשויות זדוניות - ללא תגמול ! הרעשות והפגזות באין תשובה. הרס משקינו ללא סכוי של שלום, התבצרות צבא הפולש בתוך גבולנו - מתה ההפוגה ואת נבלתה נלאינו נשוא !
כי הגיעו עד נפש מזימות הדמים.
הצבא המצרי עומד מולנו, ומכין מסע השמד חדש לטרוף את ישובי הדרום, לרשת את הנגב. הוא לא יזוז אם לא תזיזנו האש. הוא לא ירתע מרצח עד אם נקרע את אשליותיו בדם. לא אנחנו רצינו במלחמה: הוא רצה. הוא התחיל אך אנו נסיים.
נקראנו לעמידה - עמדנו ! נקראנו להכות באויב - הכינו!
אז אמרנו: אם הפעם נחדש את המערכה נחדשנה ביתר כח, ביתר תנופה. אם יגזר - נמגר !
אחים, מלאה עת. זו השעה, זה המועד: למיגור הפולש המצרי נקראנו היום! ימים על ימים מפגיז האויב, מאחורי מסך ההפוגה. את ישובי הדרום, תוקף את משלטינו - עבדי פארוק, מלחמה הם רוצים - מידינו יקבלוה!
אך הפעם ישתו את הכוס עד תומה, עד תום!
כי נקום, במלוא כחנו היום נקום ולא נשוב מהכנת עד אם נביא על כפיים את הנגב - עברי - למדינת ישראל !
טוראים ומפקדים!
את כל נסיוננו הקרבי נאגור לאגרוף אחד.
את כל כוחנו - לאגרוף אחד.
את כל השנאה - לאגרוף אחד.
את כל האהבה - לאגרוף אחד.
ובאגרוף זה ובהכרה: כי זה יהיה קרב אחרון -
קדימה לשחרור הנגב!