הֵם רָאוּ - בְּחַיַּי - נַעֲרוֹנֶת
מְדַלֶּגֶת עֲלֵי הַשּׁוּחוֹת!
הָיְתָה זֹאת חוֹבֶשֶׁת קְטַנְטֹנֶת
פָּנֶיהַָָ קוֹרְנוֹת מְחַיְּכוֹת.
אָז מִכָּל הַשּׁוּחוֹת הֵם קַפְצוּ!
נִשְׁכְּחוּ הַמִּצְרִים, יִמַּח שְׁמָם!
לְקַדֵּם אֶת פָּנֶיהָָ הֵם רָצוּ,
עַד שָׁמַיִם בָּקְעָה בִּרְכָתָם.
נִפְשְׁטוּ הַחֻלְצוֹת בִּן רֶגַע,
וְהֵחֵל כָּל אֶחָד לַחֲקוֹר
אִם אֵין בְּגוּפוֹ אֵיזֶה פֶּגַע,
אֵיזוֹ זְכוּת לַעֲמוֹד בַּתּוֹר.
לְמַעְלָה חִיְּכָה שֶׁמֶשׁ-אִמָּא,
וְכָל קַו-הֶחָזְית צָחַק.
צָחֲקוּ גְבָר-עָם וּבֵית-תִּימָה,
וְרַק תּוֹתַח הַמִּצְרִים שָׁתַק.
לְבַסּוֹף הַמֵּם-מֵם הוֹפִיעַ,
וּבְקוֹל שְׁאָגָה צִוָּה
לָרֶדֶת מִקַּו הָרָקִיע
וְלִצְפּוֹת כְּרָגִיל בַּסְּבִיבָה.
אָז אָרְזָה לָהּ לֵאָה חֲפָצֶיהָ,
אֶת כֻּלָּנוּ בֵּרְכָה לְשָׁלוֹם.
אַךְ בַּת-צְחוֹק נִשְׁאֲרָה אַחֲרֶיהָ
בַּמִּשְׁלָט אֵי-שָׁם, בַּדָּרוֹם.