ספר זה נולד באוטובוס, בשלהי 1949.
כמה חודשים לפני כן הופיע ספרי "בשדות פלשת 1948".
כונסו בו הרשימות החטופות שכתבתי, כחייל פלוגת שועלי-שמשון, לפני קרב, אחרי קרב, ולעתים גם תוך כדי קרב. הוא זכה בהצלחה שהיתה אז חסרת-תקדים. עשר מהדורות הודפסו ונמכרו בזמן קצר.
באותו אוטובוס ישבו, מאחורי, שני נערים. הם דיברו בהתלהבות על "בשדות פלשת". ניכר היה שהם מקנאים בגיבוריה "חבל שפיספסתי את המלחמה בכמה חודשים!" אמר אחד מהם בעצב.
לי היה נדמה ש"בשדות פלשת" הוא ספר שונא-מלחמה. לא באתי לפאר בו את המלחמה, או לטשטש את זוועותיה. אך אם שני נערים אלה קראו את הספר וקינאו בנו, נראה כי חסר בו משהו. הצד השני של המטבע.
בו במקום החלטתי לכתוב אותו.
* * *
"בשדות פלשת" הוא אמת - אך לא כל האמת.
יש דברים רבים שלא יכולתי לרשמם תוך כדי מלחמה. היתה צנזורה חמורה. הייתי חייל פשוט ביחידת-שדה, ולא פעם נדרשתי להעביר את רשימותי לביקורת המפקדים. ויש דברים שקשה להעלותם על הנייר, כאשר אנשים נהרגים וכאב המשפחות השכולות עודנו חדש וצורב.
את כל מה שהחסרתי ב"בשדות פלשת", כללתי ב"הצד השני של המטבע". כשמו כן הוא: הצד השני. גם הוא, לעצמו, אינו כל האמת. אך דומני ששני הספרים יחד משקפים את המלחמה, כפי שנתגלתה לעיניו של חייל - הגיל והכאב, האחווה והשנאה, רגעי-ההתעלות ומעשי-הזוועה, הגבורה והפחד, חדוות-המאבק והאכזבה.