"הגזע: ערבי.'
שטויות. אין גזע ערבי בארץ, כשם שאין גזע יהודי. הגזע שלך הוא תערובת לבאנטינית. אבי-אבות-אבותיך היה, מן הסתם. פלאח כנעני. בתו נלקחה בשבי אחד הפולשים הישראליים הצעירים, וגינית שרתו את דוד ושלמה. אחר כך באו החיילים היוונים והרומאיים, ובודאי השאירו טיפה מדמם בדמך. אינני רוצה לחשוד חשדות, חלילה. אך זה היה טבעי בהחלט. כשניצח חאלד בקרב על הירמוק באו הערבים, נתנו לאבותיך את דתם ואת שפתם, ואולי גם נשאו את בנותיהם, ומאז אתה ערבי. ואם ערבי אתה, משמע שאנחנו צריכים לרדוף אותך, ואם אפשר-גם לרצוח אותך, את אשתך ואת ילדיך. מבין אתה, זהו חוק הטבע. יתכן שאבי-אבות-אבותיך ואבי-אבות-אבותי היו אחים, בני אותה משפחה ישראלית. ויתכן גם שאבי-אבות-אבותי לא היה כלל ישראלי, אלא צידוני או איש-קרת-חדת, שקיבל את הדת היהודית אחרי נצחון הרומאים. אבל כל זה לא חשוב. העיקר הוא שאתה ערבי ואני עברי, ושאנחנו צריכים להרוג זה את זה בהקדם האפשרי. זה הגיון פשוט, ולא כדאי לבלבל את המוח.
"הגובה: 5 רגלים ו-9 אינטש. צבע העינים: חוס כהה. צבע השערות: חום נהה. קומה: בינונית. סימנים מיוחדים: צלקות
בשתי הרקות."
כן, הנה התמונה. יש לך גם שפם גדול. ובכו - אפשר לאמר שבחור יפה אתה. גבוה, גברי, רחב-כתפים. אם לדון לפי הצלקות, אין אתה מתנגד גם לקטטה הגונה. בודאי מצאת חן בעיני אשתך, והיא שמהה שקנית אותה מידי אביה.
מה אתה מסתכל בי בכעס כזה, יא עטאללה? בחיי, איני אשם.
לא רציתי במלחמה, באמת לא. כמובן, אני יודע שאסור לגנוב. זה כתוב אפילו בתנ"ך, ובודאי גם בקוראן. בעצם גם אינני זקוק למאסבאחה ולעקאל שלך. יש לי די והותר. שדדתי דיי בכפרים אחרים. בודאי