בזכרון מאשר מראות מבחילים. כשאדם חושב על רופא שיניים הוא נזכר תחילה בריח המיוחד לו, ורק אחר-כך עולה לנגד עיניו מראה מכשירי-העינויים.
המלחמה היא ענין לחוש הריח. אולי זו הסיבה לחוסר הבנתם של האנשים את המלחמה. הם רואים את המלחמה בקולנוע, אך הקולנוע אינו מתאר את הריח. גם ספרי המלחמה אינם יכולים להעלות את ריח המלחמה בנחירי הקוראים. לכן נראית להם המלחמה כה רומנטית. היו צריכים להמציא המצאה חדשה כדי להנציח ריחות ולהביאם אל נחירי הקהל, כשם שמכונת-הק ולנוע מביאה להם את המראה והקול.
הבחורות בעורף קוראות בספר שלא התרחצנו שבועיים וזה נראה להן כדבר רומנטי מאד. לוא יכלו להריח אותנו באותו רגע היו בורחות מאתנו בבחילה.
"ומרחוק יריח מלחמה, רעם שרים ותרועה" אמר איוב. יתכן שגם הוא היה פעם חייל. רק חייל בעל עבר קרבי יכול היה לכתוב ספר כה פציפיסטי. רק הוא יכול לדעת שהמלחמה מסריחה. שאר האנשים רואים את המדים המצוחצחים של תהלוכת-הנצחון. זה דרכו של עולם מאז. בודאי לא נשתנה הרבה מימי איוב.
.ומרחוק יריח מלחמה..."
* * *
ריח אבק-השריפה, מלך ריחות המלחמה. גם הוא ריח מתוק.
לפעמים הוא משתלט על מקום ומכסה אותו לגמרי, כמו בעיבדיס ובנגבה. ריח נאמן הוא, המלווה את האדם בכל ימי שהותו בחזית. כשהוא מריח ריח זה, אפילו במטווח, נמתחים עצביו ונרעדים קרביו, כאילו היה מטרה להפגזה כבדה.
מתי הרחתיו לראשונה? אולי בשעה שהמטרנו אלפי כדורים על דיר-סומין העלובה, זה הכפר הראשון שכבשנוהו בהסתערות-