"משהו יפה, משהו שלא נוגע למלחמה".
"טוב, אשיר לך על העיניים הירוקות".
"לא! זה לא!"
"מה יש?"
"לא חשוב. תני לי במקום זה נשיקה".
"למה לך נשיקה מבחורה כל כך זקנה?"
"תני לי נשיקה".
היא אוחזת בזהירות בצינור התקוע באפי ופיה הקטן נוגע בשפתי.
"את בובה נורא!"
"לא יפה לדבר כך אל אחות".
"חכי, כשאצא מכאן אתן לך נשיקה אמתית".
"באמת?"
"רבע שעה לפחות. חמש שניות לכל זריקה שנתת לי".
"פויה! לא יפה".
"את חושבת שזה יותר יפה לתת זריקות לאנשים חפים מפשע?" "תינוק מסכן שלי. עכשיו הרדם".
"אני לא יכול!"
"רק עוד שעתיים".
"רק!"
"לא יפה. נתתי לך נשיקה, ועכשיו אתה צריך לישון".
"טוב".
הצעדים הקלים מתרחקים. מישהו נוחר באולם הגדול.
השיר הזה. מה רצתה לשיר?
עיניים ירוקות... לא, לא השיר הזה...
* * *
"שופעות עיניך אור ירוק,