איו זה חלום בלהות. זה הוא סיכומו העקבי של תהליך, הרולד ומתקדם לעינינו.
עוד נשארו אצלנו, פה ושם, שרידים של דימוקרטיה רופפה.
הם נעלמים במהירות. כלפי שמונה-עשר אחוז של אוכלסית המדינה - דוברי הערבית - כבר קיים משטר פאשיסטי מובהק, על כל סימני הדיכוי, הישיר והעקיף. שוד, רצח וגירוש הם מנת-חלקם. לפי הודעתו הפומבית של סגן-אלוף (לא-קרבי) פינו לא מכבר פלאחים ערביים את כפר אבותיהם "ללא כל התערבות של כחות צבא או משטרה". האיום לבדו הספיק לאותם היודעים את הטעם.
רק תמימים יאמינו כי שיטות אלו תשארנה מכוונות כלפי דוברי הערבית בלבד. אין חופש חלקי, ואין דיכוי חלקי. משטר של דיכוי, ויהיה מכוון כלפי מי שיהיה, סופו לפגוע בכולנו. דיכוי היהודים באירופה הוביל לדיכוי שאר האזרחים. אותו מושכל-ראשון חל גם עלינו.
כבר נרצח איכר עברי "מפני שחבש כפיה".
* * *
מדינת-גיטו, המוקפת מדינות עוינות, תיאלץ להחזיק צבא גדול.
היא תהפוך חמאה לתותחים, והפלדה תאכל את הלחם. אף אם תמתח את יכולתה עד לקצה הגבול, יהיה כושר-ההגנה שלה תמיד מפוקפק. היא לא תוכל להישאר חופשית או נייטרלית במקרה של מלחמת-עולם, אם עוד יהיו קיימים בשעת מלחמה כזאת בסיסים צבאיים זרים במדינות השכנות. גם אם יפרוץ סיבוב שני יהיה צורך בהתאמצות עילאית, שתעמיד בצל את מאמץ המלחמה האחרונה, כדי להגן על הגבולות המגוחכים. הגורם העיקרי שהכריע את גורל המלחמה האחרונה - פירוד הערבים וטיפשות מנהיגיהם - אינו חייב לחזור.
אומרים: העליה תענה הכל. היא תפתור את כל הבעיות. מיליון נוסף מוסיף למדינה את הכוח הדרוש כדי להתעלם מן המרחב