העוין.
זוהי שטות. גרוע מזה - זוהי השליה עצמית.
כולנו רוצים בעליה. אולם חייבים אנחנו להבין - העליה אינה פותרת בעיות. העליה רק יוצרת בעיות.
העליה לא תמנע מלחמה. אפילו מיליון תושבים נוספים לא ישנה את חולשתה היסודית של מדינה מבודדת. יש בינינו המודים בכך בציניות גלוית-לב. בעיניהם אין הפליטים הבאים אלינו אלא בשר לתותחי הסיבוב השני, "לגיון זרים" שיקריב עצמו לפקודת קצינים "מקומיים". יחסם של בעלי דעה אנושית זו אינה שונה מעמדתם של הרואים בעליה רק אמתלה לאוסף כספים באמריקה, או תירוץ למשטר הדלות והצנע בארץ.
כל המתיחס אל הפליטים-העולים באהבה אנושית וברגש של אחריות יודה: לא יהיו להם חיים חדשים פה אלא אם כן תיחלץ המדינה מתוך חומות הגיטו. מדינת-גיטו אינה מסוגלת לקלוט אזרחים, אלא רק חיילים פוטנציאליים. חיי יצירה ופעילות יאופשרו להמוני הפליטים רק אם יצא המשק העברי למרחב, אם תשתלב התעשיה העברית עם החקלאות הערבית.
זהו שורש הבעיה הכלכלית. האוכלוסיה העברית לא תוכל לקיים רמת-מחיה גבוהה אלא אם כן תפתח תעשיה גדולה. התעשיה זקוקה לחומרי-גלם, לנפט, לשווקים. עובדיה זקוקים למזון. כל אלה נמצאים מעבר לגבול - במרחב הגדול הרעב לסחורות תעשיתיות. כל עוד תפריד חומת-הגיטו בינינו ובין המרחב הפורה, תגבר המצוקה במדינה.
* * *
מצבנו כיום הוא רק התחלה. הדלות והשרירות יתגברו.
המשבר ילך ויחמיר. אולי תוכל הממשלה לדחותו לשנה או לשנתיים. אך היא לא תוכל למנעו. ואז, בבוא המשבר הגדול, תוצג גם בפנינו,