אם לא יחול שינוי במציאותנו, הסיבוב השני פרוץ יפרוץ, לא ספני שמנהיג מסוים או מפלגה מסוימת רוצים בה בהכרה, אלא מפני שמציאותנו מובילה אותנו לקראת מבוי סתום אשר לא יהיה ממנו מנוס - לבד אל תוך המלחמה.
איש לא ימנע מלחמה זו - מלבדך.
מה שיקרה לך בעוד שנה, בעוד שנתיים, בעוד חמש שנים, אס סיבוב שני או פשיטת רגל של המדינה, או פאשיזם או השמדה - אין זו גזירה מן השמים. אתה תהיה שותף לכך.
יכול אתה להיות אדיש בשעה שגורל המדינה ודמותה מונחים על כפות המאזניים, -
אך אתה תחיה במדינה הזאת.
ואתה תלך למות למענה, אם תפרוץ מלחמה.
לכן, לפי ההגיון הפשוט ביותר, ענין זה נוגע, במקצת, גם לך.
בדברי אלה אליך ניסיתי להסביר כיצד אפשר, לדעתי, למנוע את המלחמה. יכולה להיות לך דעה אחרת. אולם חובה היא לך לגבש דעה לעצמך, ולפעול על פי דעתך.
כי אחרת יפרוץ הסיבוב השני, בהכרח.
למלחמה לא ייצאו אותם המסיתים לה.
הם נשארו בעורף גם בפעם שעברה.
למלחמה לא ייצאו המנהיגים, שינאמו את הנאומים ויכריזו את ההכרזות, הסופרים שיכתבו את ספרי-ההידד והעתונאים שיוכיחו את הכרח המלחמה.
למלחמה תצא אתה.
ואל תדמה בנפשך כי בך לא תפגע הרעה, שאתה מחוסן, שגופך אינו חדיר לכדורים.
גם אנחנו השלינו פעם את עצמנו. כל אחד מאתנו היה מחוסן,
מוגן על-ידי השגחה מיוחדת, שהשגיחה רק עליו.