נכנעו והתמכרו לו.
דור תש"ח נכשל. פסק-דינה של ההיסטוריה שוב אינו מוטל בספק.
דור חדש חייב ליטול את העניינים לידיו. למענו מופיעה מהדורה זו.
בנפשו הדבר, ובנפש המדינה.
* * *
לפני 28 שנה נדרתי נדר. אולי היה זה פאתטי, אולי היה זה ילדותי.
נדרתי להקדיש את שארית חיי - שניתנו לי במתנה על-ידי ארבעה טירונים מרוקאיים, שחילצו אותי תחת אש קטלנית אחרי שנפצעתי - למאבק על השלום.
נזכרתי בנדר זה פעמים רבות, ברגעים של תיסכול, רפיון-רוח, יאוש.
אני מקווה שלא הפרתי גדר זה, ושלא אפר אותו עד לרגעי האחרון בעולם הזה.
* * *
אסיים את דברי הפעם, כשם שסיימתי אותם אז:
גם הרוגי הסיבוב החמישי יהיו שוב אנשים אפורים, בנים פשוטים של הורים פשוטים, ואיש לא יהיה מחוסן - חוץ מהפח-דנים" בעלי הפרוטקציה מצד אחד, והמנהיגים, חברי-הכנסת, הסופרים, העיתונאים, עסקני-המפלגות והספקים, מצד שני.
המתים לא חזרו מן הסיבוב הראשון. והשני. והשלישי. והרביעי.
גם מן הסיבוב החמישי לא יחזורו...