בשום מוסכמות בחברתם, להיפך: הם מילאו את פקודותיה של הממשלה החוקית של הרייך הגרמני - ממשלה שזכתה בראשית 1933 לרוב קולות בבהירות דמוקראטיות.
גם קשה לכנות את אייכמן וחבריו בכינוי "מטורפים". מטורף הוא אדם בלתי-נורמאלי - אדם חולה-רוח השונה מרוב בני-האדם הסובבים אותו. ההיסטוריה מכירה גם גילויים של טירוף-המזני, כשערים שלמות נתפסו לשעה חולפת לטירוף מיסתורי. אולם גם כך היה הטירוף אי בתוך עולם נורמאלי.
ואילו המשטר, שאייכמן פעל בשליחותו, לא היה אי. הוא שלט במשך 12 שנה באחת האומות הגדולות בעולם; ובמשך חמש שנים של מלחמה, מנפילת פאריס עד לכיבוש ברלין, היה שליט-יחיד על מיטב ארצות-התרבות של אירופה. אם אמנם היו מנהיגיו ופקידיו מטורפים, הרי לא היה זה טירוף רגיל.
אייכמן איננו "פושע" במובן המקובל של המילה, ואף לא "מטורף" במובן הרגיל. הוא יציר תקופתו ומשטרו. אי-אפשר להבינו נכונה מבלי להבין תקופה זו ומשטר זה.
גדול החוקרים של התקופה הנאצית - קונראד היידן, הביאוגראף של היטלר - משל פעם משל מדכא כדי להסביר את התבהמות אנשי ה-ס.ס. במחנות-הריכוז.
"קהו", אמר, "מאה אנשים ותנו להם כמה אנשים חסרי-ישע כדי להכותם. תחילה יכו רק אחד או שניים. האחרים יעמדו מן הצד. אך בהדרגה יצטרף עוד אחד ועוד אחד למכים. בסוף יכו כולם בהתלהבות את הקורבנות האומללים".
לא היה צורך לחיות בגרמניה הנאצית כדי להבין את האמת העמוקה שבמשל זה. די היה להיות חייל ביחידה צבאית כלשהי, בכל