העולמית אך עזרה להשריש את הרעיון כי קיים שיתוף-פעולה אפל וסמוי בין יהודי כל העולם, השולטים מאחורי הקלעים בכל המדינות.
בלי אמונה זו, לא יכול היה אדולף אייכמן להציע ברצינות ליואל בראנד כי יהודי העולם יספקו באמצע המלחמה עשרת אלפים משאיות תמורת מיליון יהודים חיים. בלעדיה לא יכול היה לשלוח את בראנד הבלתי-ידוע במטוס מיוחד לתורכיה, כדי לנהל שם משא-ומתן עם גדולי העולם. אייכמן היה משוכנע לחלוטין כי אכן היהודים הם מעצמה עולמית אדירה, שהם שולטים בארצות-הברית ובבריתך המועצות גם יחד. כאשר דיבר עם קאסטנר במיפקדת הס.ס. בבודפשט, עשה זאת כנציג המעצמה הנאצית, השולטת ברחבי אירופה, הנושא והנותן עם נציג המעצמה היהודית. כדברי אייכמן: "ניהלנו משאומתן כשווה עם שווה. היינו יריבים פוליטיים, שניסו להגיע לכלל הסדר".
אמונה זו בכוחה של היהדות העולמית לא עזבה את אייכמן עד היום, ואולי עוד התחזקה בו עם לכידתו. לפני כן רשם בווידויו: "תמיד אמרתי שאנחנו לוחמים נגד אוייב העולה עלינו באלפי שנות לימוד והתפתחות... מאד מדכאה אותי המחשבה על אותו עם, הכותב חוקים מזה 6000 שנה של היסטוריה רשומה. הדבר מוכיח לי שזה עם ממדרגה ראשונה, כי מאז ומעולם היו המחוקקים אבות הגדולה".
לא רק בגרמניה השתרשה האגדה של זקני-ציון. שנאת היהודים לא היתה מוגבלת לאומה אחת. פולנים, אוקראינים, רוסים, רומנים - כל אלה הצטיינו בה יותר מן הגרמנים. שנאת-היהודים הגרמנית לא עלתה על זו ששררה (ועדיין שוררת) בצרפת ובארצות-הברית.
מדוע בכל זאת דבקה מחלת-הרוח הקולקטיבית ששמה נאציזם דווקא בגרמניה ובאוסטריה ? מדוע אייכמן הינו גרמני שגדל באוסטריה - ולא רוסי, צרפתי או אמריקאי ?
כדי שרעיון מסוג זה ישתלט על ארץ מסויימת, דרושים תנאים חיצוניים מסייעים. דרוש משבר סוציאלי עמוק, דרושות שכבות