המפלגה הנאצית היתה אגודה מקצועית של לא-יוצלחים. אותו מנגנון, שניהל לאחר מכן בכשרון כה רב את מלחמודההשמדה ושכמעט השתלט על העולם, היה מורכב מאנשים שאיש מהם לא יכול היה להסתדר ולהתקדם בחיים שקטים.
היו אלה אנשים שחיו בשולי החברה. לרובם לא היו חיי-משפחה.
רובם באו מבתים בורגניים טובים ומסודרים, אך נטשו את ההווי בו גדלו, או נפלטו ממנו. כולם נכשלו במקצועות בהם בחרו. כולם קינאו בחברה המסודרת בה לא הצליחו להיקלט. כולם רחשו לה, על כן, בוז עמוק ואכול-מרירות.
לכולם לא היה, בהחלט, מה להפסיד. על כן העיזו יותר, הרחיקו לכת יותר ממתחריהם. הם היו חופשיים ממעצורים ומפיקפוקים, שעצרו בעד שאר פוליטיקאים שהשתתפו במירוץ על השלטון. על כן זכו במירוץ.
קשה לתאר אוסף ביש יותר של יצורים מפוקפקים מאשר הצמרת שהנהיגה את המפלגה הנאצית אל השלטון, ושהנהיגה לאחר מכן את אחת האימפריות הגדולות ביותר בתולדות אירופה. כולם היו חסרי-מנוחה, חסרי שרשים. אחוז גבוה מהם סבל מסטיות מיניות. כמעט כולם היו מכוערים, בעלי הופעה דוחה או בלתי-מרשימה.
בימים הראשונים של השלטון הנאצי נפוצה בגרמניה הבדיחה הבאה: "מה דמותו של הגבר הארי הטהור ? הוא בלונדי כמו היטלר, המיר כמו גרינג, גבוה כמו גבלס".
פרט מאלף נוסף, לגבי מפלגה שהפכה את הלאומנות לפולחן עליון: רבים מן המנהיגים אף לא היו גרמנים אמיתיים. היטלר עצמו היה אוסטרי. גרינג אמנם נולד בגרמניה, אך הוריו שהו רוב ימיהם בחוץ-לארץ, ועל כן נפוצה שמועה עקשנית שנולד בטאהיטי. רודולף הס נולד כבנו של מנהל בית-מלון באלכסנדריה. במפלגה כינוהו "המצרי".