אחרי המלחמה נשאר הסרן השמנמן ונמוך-הקומה, שנפצע בפניו, בצבא-הקבע. שם עסק בקשירת קשרים נגד המשטר החדש. כשפוטר, נשאר ללא עיסוק ומקצוע. מרוד ועני, חי על חשבון ידידים הומר סכסואליים, הרוויח מדי פעם את לחמו כרוכל של ספרים ובמוכר מנויים של עתונים לאומניים. גיבור-המלחמה התדפק על הדלתות, עלה וירד במדרגות.
לא רק אופיו המלחמתי וחינוכו המקצועי מנעו בעד רים להסתדר בחברה הסדירה, אלא גם סטייתו המינית. אי-אפשר להבין אותו, ואת הזרם המיוחד שייצג בתנועה הנאצית, מבלי לקחת בחשבון תופעה זו.
ההומוסכסואליות היתה תמיד פופולארית בשיכבה העליונה של גרמניה, ובייחוד בצמרת הצבא. נרקמה סביבה אידיאולוגיה שלמה, שהוסברה על-ידי פרופסורים מכובדים. האידיאל הגזעני כולו, הכותר כתרים רומנטיים לצעיר החסון ויפה-הגוף כסמל הגזע העליון, ריח הומוסכסואליות נודף ממנו. הוא הדין לגבי האלהת התכונה הקרויה "גבריות", שמצאה לה גם מהלכים בצה"ל.
כאשר הגיעו הנאצים לשלטון, הוענקה באוניברסיטה של ברלין קתדרה לאיש בשם אלפרד בוימלר, שפירסם ספר בשם ברית-גברים ומדע. לא היה זה אלא שיר-הלל ל"צעיר בעל הנטיות הגיבוריות, הפונה עורף לחברה, המבקש את הידיד בן גילו או הקשיש ממנו, המחפש את החבר ואת המנהיג." אחרי שהתלונן על התפוררות היחסים בין המורה והתלמיד בגימנסיה, טען בוימלר בזעם: "ישנם אלפי מקומות בהם יכול גבר לפגוש באשה, אך אין אף מקום אחד שם עומד גבר ליד גבר, שם נפגשים גברים... עולמנו הוא עולם ללא ידידות. כיצד מתייצב הגבר בפני עמיתו? כאמצעי למטרה, כחבר לעסקים, כקולגה, או כמתחרה על האשה. בתחרות זו מפסידים שני הצדדים - את זמנם. אנשים בעלי אופי חלש מושפעים על-ידי היחסים האירוטיים ויוצאים מחברת הגברים. הם נעלמים מזירה זו, מתחתנים או שוקעים ביחסים אירוטיים. היחס האירוטי בא במקום הידידות. בעוד שיחסי-הידידות יש להם קשר עם המדינה, הרי ליחסים אירוטיים אין קשר כזה... הדמוקראטיה