גראפים והחוקרים הגיעו למסקנה שהיטלר היד. מאסוכיסט, אונאניסט או אימפוטנטי.
אין זו תופעה נדירה שגבר מאסוכיסט יצטיין כלפי חוץ בברוטאליות מוגזמת, יעריץ את הכוח הגס ויטיף למדיניות-כוח קיצונית. יתכן גם שיש קשר קבוע בין אימפוטנטיות מינית ובין הלאומנות המיליטריסטית הקיצונית.
די לעיין בספרו, מיין קאנזפף, כדי לוודא כי האיש לא היה נורמלי מבחינה מינית. הספר מכיל קטעים מוזרים על העגבת ועל הזנות.. הדברים נאמרים בהפרזה קיצונית כזאת, עד שאינם משאירים ספק כי דמיונו של הכותב עסק בנושאים אלה בלהט חולני.
את הזנות כינה היטלר "חרפת האנושות," ודרש ללחום בה באמצעות נישואין מוקדמים. אך היטלר עצמו לא התחתן. הוא תבע להעסיק את הנוער בספורט, כדי להסיח את דעתו מן היצר המיני. אך היטלר עצמו לא עסק בשום ספורט. הוא גינה בחריפות את המיניות השופעת של הקולנוע והתיאטרון. אך הוא עצמו הרבה לראות סרטים ומחזות.
בדברו על הצורך להלחם בעגבת, הגיע לקיצוניות רבה עוד יותר.
הוא תבע להעלות מלחמה זו לראש דאגותיה של המדינה. לערוך מיבצע אדיר, להקדיש לכך את כל אמצעי-התעמולה, כדי "לדפוק לתוך ראשי הבריות ולשכנע את האומה כולה כי הכל, העתיד או השואה, תלויים בפתרון בעייה זו."
קשה להניח שאפשר למנוע את העגבת על-ידי דיבור על נושא זה מבוקר עד ערב. הרעיון עצמו נובע מדמיון חולני.
קטע אחר מתאר בפרטי-פרטים את האדם "הנתקל בדרכי במגיפה זו. כשהוא במצב של שיכרון. אחרי ששתה כל כך הרבה אינו יכול לדון על המעלות של היפהפיה שלו, דבר הידוע היטב לזונה החולה... אחר כך, כשבאה האפתעה הבלתי-נעימה, אין הוא יכול אף להיזכר בזו שהעניקה לו אושר זה..."