כל זכר לתרבות המקומית נמחק בכוח. כדברי טרייטשקה: "ילדים (אסטוניים) ברחו באימה, הכלבים הסתתרו, בראותם את האיש הגרמני דורך על פתח ביתם העלוב." מי שלא התנצר, היה לעבד.
כך הפכו הפרוסים המקוריים, בני הגזע הסלאבי, לגרמנים. צאצאיהם היוו את עיקר העם הפרוסי שהשתלט לאחר מכן על גרמניה. זוהי אחת מבדיחות ההיסטוריה: המדינה שקיבלה כעבור שנים את תורת-הגזע הקיצונית ביותר, לא היתה עצמה אלא פרי של תעריבת גזעית. מביו כל מדינות גרמניה, היתה פרוסיה הפחות גרמנית מבחינה גזעית. אך כפי שקורה לעתים כה קרובות, הפכו הגרמנים החדשים לגרמנים הקנאיים ביותר, השוביניזם הגרמני הקיצוני התבצר בממייכה הפרוסית.
המלך הפרוסי הראשון, האיש שהטביע את חותם המסורת של מדינת-המיסדר על מה שהיה עד כה נסיכות בראנדנבורג הנחיל ליורשיו את מכשירו העיקרי: את הצבא. פרוסיה והצבא הפכו היינו הך.
יורשו, המלך פרידריך-וילהלם ה-1, נקרא "המלך-החייה". הוא שלח סוכנים לכל רחבי אירופה כדי לחטוף גברים ארוכי-קומה. אלה הוטמנו בארגזי-עץ ונשלחו לברלין. אם לא נחנקו בדרך, צורפו למשמר-המלך, עליו היתה גאוותו.
בנו היה גדול המלכים הפרוסיים, המייסד האמיתי שי גרמניה החדשה. שום גרמני לפניו ואחריו, עד היטלר, לא עורר הערצה כזאת בלב בני עמו. עד היום נקראים אלפי בתי-מרזח בגרמניה על שמו של "פריץ הזקן", פרידריכוס רקם" או "פרידריך הגדול".
בנעוריו היה גבר רגשן ועדין, נמוך-קומה ורזה. כאשר ניסה לברוח, כלא אותו אביו. אך כשהגיע לכם המלוכה, נתגלה כפיוסי אמיתי. שלוש פעמים התקיף את אוסטריה, ללא עילה של ממש וללא