מגוחכת כאשר תהיה. כאשר אנשים, שנכשלו בחייהם הפרטיים, זקוקים למשענת נפשית, אין טובה מתורת-הגזע. יכול אדם להיות לא-יוצלח, חסר כל כשרון, נחות בעיני כל - אבל אם הוא בן הגזע העליון, יכול איש כזה לבוז לכולם. אין הוא חייב לעשות מאומה כדי להפוך בן "עם סגולה" - הוא נולד כזה.
לממציאי תורת-הגזע היה נדמה שהם עוסקים בעולם הרוח. הם התכוונו, לכל היותר, לפגוע במתחריהם היהודיים, ששיגשגו בשטחים רבים בחיי הספרות, המדע, המוסיקה והאמנות של גרמניה. אולם בעיני אוסף הכשלונות-האישיים, שנתקבץ ליד עריסת המפלגה הנאצית, היתה לתורה משמעות הרבה יותר מעשית. הם הסיקו את המסקנה המוחשית מן התיאוריה המופשטת.
יש משהו בלתי-אנושי בכל תורת-הגזע. האדם בה חדל להיות יצור בפני עצמו, פרט בעל אישיות. הוא גוף ביולוגי בלבד, תא באורגניזם של גזעו. התורשה הגזעית קובעת את אופיו ותכונותיו. אי-אפשר לשנות גזע. נחות נשאר נחות, עליון נשאר עליון. אולם אפשר לטהר את הגזע העליון, לשפר אותו בדרכים של פריה-ורביה מכוונות ומתוכננות, כמו גזע של כלבים, פרות או שפנים.
תורת הגזע הופכת את האדם לחיה. לכן טבעי שמלבד היטלר עצמו, לא היה במפלגה הנאצית מטורף גזעני כמו היטלר, מפקדו של אדולף אייכמן. כי היטלר, האפס האנושי חסר-החן שלמד חקלאות במינכן, גידל תרנגולות בלולו.
היטלר האמין בלב שלם כי מה שנכון לגבי שפנים ותרנגולות, נכון לגבי בני-אדם. זנים טובים יולידו שפנים טובים, זנים פגומים יולידו שפנים פגומים. את הפגומים יש לחסל. את הטובים יש לשדך עם טובות, כדי שאלה תמלטנה טובים נוספים. הכל ענין ביולוגי פשוט.
בלי תורת-גזע אין אושוויץ. תורת-הגזע אינה תופעה גרמנית דווקא. במקומות רבים בעולם קיימים גופים גזעניים. הם שולטים