רצונם חגואש לחיות, כי גם אני הייתי אידיאליסט." ובמקום אחר: "למעשה היד, קיים דמיון רב מאד בין גישתנו שלנו, כאנשי ס.ס., לבין נקודת-ההשקפה של המנהיגים הציוניים האידיאליסטיים כל-כך, שלחמו את הקרב שיכול היד, להיות קרבם האחרון. אמרתי לקאסטנר: גם אנחנו אידיאליסטים, וגם אנחנו היינו נאלצים להקריב את דמנו לפני שהגענו לשלטון!"
״השחר בוקע - הביטו אחים! -
הקץ לאימה וצלמוות.
מול כל הבאות נעמוד דרוכים,
יחדיו בחיים ובמוות.
חדלו מן הריב המפלג את עמנו -
הן דם גרמני עוד זורם בעורקינו!
אל הרובה!
אל הרובה!"
(שיר נאצי)
בשנת 1922 שאל עתון הומוריסטי גרמני חשוב את קוראיו איך נראה אדולף היטלר. אז כבר היה היטלר הנואם המצליח ביותר בגרמניה, נושא לשיחות בלתי-ספורות. אך איש לא ידע מה מראהו.
היטלר אסר לצלמו. פעם ניסה הצלם היינריך הופמן, שחנותו שכנה בדיוק מול משרד המפלגה הנאצית, לצלמו בלי רשות, כאשר היטלר נכנס למכונית. באותו רגע התנפלו עליו שלושה שומרי-ראש ענקיים והחזיקו בו עד שהיטלר נעלם.