שאפשר להבין אותו! לא נוסחות מבולבלות של פרופסורים לכלכלה׳ כי אם הסבר פשוט ומוחשי!
הוא אמר על מות הכסף: "הממשלה ממשיכה להדפיס פיסות-נייר אלה. היא יודעת שאילו הפסיקה להדפיסם, זה היה שם קץ לממשלה עצמה. אילו היתה המכונה מפסיקה להדפיס את הכסף - וזה התנאי המוקדם לייצוב המארק - היתה מתגלה כל הרמאות. אז היה הפועל נוכח לדעת שהוא משתכר רק שליש ממה שהשתכר לפני המלחמה, כי שני השלישים האחרים מועברים כמס לאוייב!"
ולאחר מכן: "האמינו לי, המצוקה תגדל. הנבלים יצליחו. אך אנשי-העסקים ההגונים, שאינם מספסרים, יתמוטטו לגמרי. תחילה האיש הקטן למטה, ולאחר מכן האיש הגדול למעלה. אבל הנבלים והרמאים יישארו, למעלה ולמטה. ולמה? מפני שהמדינה עצמה היא עכשיו הרמאית והגנבת העיקרית. זוהי מדינת שודדים!"
היטלר אף לא הסתיר שהשואה הכלכלית מצאה חן בעיניו. בלי בושה צעק: "ומה יקרה אם תבוא אלינו מצוקה גדולה עוד יותר? אדרבה, שתגדל המצוקה!... אילו זכינו פתאום לגאות כלכלית, זה היה אסון אמיתי, כי אז היינו שוכחים את חרפתנו ! אילו יכולנו להסתדר, היינו שוכחים להילחם בצרפת!"
הוא התכוון לומר: אילו היה המצב חוזר לתיקונו, היתה נעלמת שעודהכושר של המפלגה הנאצית להסית את ההמונים נגד הממשלה. כי ברלין - לא צרפת - היתה האוייבת האמיתית בעיניו.
מאות אלפים הקשיבו להיטלר. הלא-יוצלח הקטן החל מתרועע עם גנראלים ושרים. באווירה של מינכן החלה מרחפת מילה: פוטש!*
* בסלאנג גרמני-שוויצי - מעין הפכפיכה מזויינת, בניגוד למהפכה-אמיתית