להרשיע אותנו אלף פעמים - אולם אלת ההיסטוריה תחייך ותקרע לגזרים את טענות פרקליט-המדיגה ואת פסק-הדין של בית-המשפט. היא מזכה אותנו!"

לודנדורף הנערץ זוכה. היטלר נידון לחמש שנות מאסר, מהן נדרש לשבת רק שמונה וחצי חדשים. לא בבית-סוהר אמיתי, חלילה, אלא בבניין יפה שדמה לבית-הבראה, בעיירה לאנדסברג. שם נהנה מכל הנוחיות, קיבל משלחות של מברכים. למרבית הנוחיות, נכלא מזכירו, רודולף הס, יחד עמו. הוא הכתיב לו את הכרך הראשון של מיין קאמפף.

צ׳ארלי צ׳אפלין מגוחך

בשעה שהיטלר ישב במאסרו הנוח, קרו דברים נוראים בגרמניה - נוראים בשבילו. גאות כלכלית ושפיות-דעת חזרו לארץ. בפעם הראשונה מאז 1913 חזרה גרמניה לאיתנה.

ששה ימים אחרי מטחי-האש ליד אולם-המצביאים במינכן, יוצב המטבע הגרמני. ועידה כלכלית בינלאומית החליטה על תוכנית להבראת המשק הגרמני. הלוואות אמריקאיות אדירות הציפו את הארץ. סוףסוף נקבעה גם תיקרה לשילומים הגרמניים עבור נזקי-המלחמה. למעשה לא שילמה גרמניה מאומה. האמריקאים הילוו לה כסף. חלק מן הכסף שילמה גרמניה בצורת שילומים לבריטניה וצרפת, ושתיים אלה שילמו את הכסף חזרה לאמריקה על-חשבון חובות-המלחמה שלהן. גרמניה רק הרוויחה מן העסק. בכסף אמריקאי חודש הציוד התעשייתי שלה, הוכנסו השיטות האחרונות של הסרט-הנע. תוך זמן קצר הפכה גרמניה לכוח הכלכלי העיקרי באירופה, והדבירה את הבריטים.

גם מבחינה רוחנית נרגעה המדינה. גרמנים השיגו שיאים עולמיים במירוצים ובתחרויות-שחמט. סטודנטים גרמניים וצרפתיים ערכו פסטיבלים אלה לאלה. שר-החוץ הגרמני, גוסטאב שטרזמן הימני, הפך דמות חשובה בוועידות בינלאומיות. הברית הגרמנית-הסובייטית,

133