בפארק ציבורי, ולימים של עמידה בתור בלשכה חסרת-העבודה. הוא היה גם מופקר להשפלה עצמית נוראה. כי בשביל אדם גרמני, העבודה אינה צורך בלתי-נעים. משחר ילדותו חונך לראות בה תוכן עיקרי לחייו, ציווי מוסרי עליון, בסים כל דרך-חייו. בהיותו מובטל קבוע, ראה בעצמו לא-יוצלח, איש אבוד.
בימים ההם הופיע בגרמניה ספר שסיכם תקופה, פרי-עטו של סופר שקרא לעצמו בשם האנס פאלאדה (שמו האמיתי: רודולף דיצן). שם הספר איש קטן, מה הלאה ? הספר עורר הד עמוק. הוא תיאר בורגני זעיר, שירד במשבר בכל שלבי ההשפלה והיאוש. מה יכול היה לעשות?
בשני הקצוות של הזירה קראו לאיש הקטן שני המחנות - הנאצים והקומוניסטים. שניהם הבטיחו גאולה, לשניהם היה משיח. ככל שהחמיר המשבר, ככל שגבר היאוש, כן גבר הצורך לבחור בין צלב-הקרס לבין המגל והפטיש.
היטלר עבד ללא ליאות. הוא עבר את גרמניה לאורכה ולרוחבה,
נאם ונאם ונאם. הכלכלנים הסבירו את סיבת המשבר העולמי יבול-השפע החקלאי בצפון אמריקה הוריד את המחירים, הורדת המחירים הביאה להתמוטטות הבורסה. חוקים כלכליים מסובכים ניוונו את מחזור-העסקים והביאו להתפוצצות. להיטלר היה הסבר הרבה יותר פשוט: היהודי העולמי יצר את המשבר, כדי להכניע סוף-סוף את הגזעים האריים ולהשתלט על העולם. מיליונים האזינו. לאיש בעל קיבה ריקה, שלא עבד מזה חודשים, שנואש להבין את הנעשה סביבו, נפחקו העיניים. אכן, הנה סוף-סוף דברי-טעם!
ב-14 בספטמבר 1930 נערכו בחירות כלליות בגרמניה. בלילה, כאשר העביר הרדיו את סיכומי הקלפיות, זועזעה הארץ כולה. אפילו היטלר עצמו הופתע. משהו בלתי-רגיל קרה: המפלגה הנאצית הזעירה, שסיעתה בת 12 הצירים היתה הקטנה ביותר ברייכסטאג, שקיבלה לפני שנתיים 810 אלף קולות, קפצה בקפיצה אדירה אחת למקום השני. היא זכתה ל-107 מנדאטים. 6.4 מיליון גרמנים הצביעו בעד צלב-הקרס,