בעד המנהיג שהבטיח להרוג את פושעי-נובמבר, לחסל את היהודים ולהביא את גרמניה לנצחון במלחמה חדשה.
הריאקציה הגרמנית, שמפלגותיה הישנות איבדו מיליוני קולות,
שמה לב לנס זה. עוד יותר שמה לב לעובדה אחרת, שעוררה בה בהלה: הקומוניסטים עלו ל-4.6 מיליון קולות, שלחו לרייכסטאג החדש 77 צירים.
מניין באו הקולות? כל האחרים הפסידו. אולם תוספת- הכוח העיקרית באה לשני הקצוות מארבעה מיליון בוחרים חדשים, שנמנעו מלבחור בבחירות הקודמות מתוך אדישות, ושעתה הביאם המשבר להתעניין בפוליטיקה. היטלר הצליח לשנות רק את דעתם של מעטים מחסידי המפלגות האחרות - בעיקר הצליח לגייס את הלא-איכפתניקים, שעמדו עד כה מן הצד.
בפעם הראשונה זכה עתה היטלר לתמיכה רצינית של ההון הגדול.
עד כה היו לו תומכים עשירים מעטים, ביניהם שניים-שלושה אילי הון, שמסרו לו במרוצת השנים סכומי-כסף ניכרים לצרכיו האישיים ולצרכי המפלגה. עתה החל היטלר משתית את יחסיו עם ההון הגדול על בסים קבוע יותר. בשנת 1931 קיים עשרות פגישות סודיות עם ראשי ציבור בעלי-התעשיה, בעלי-המכרות ובעלי-האחוזות, בהן ניסה לשכנעם כי הרפובליקה מתקרבת לפופה, וכי רק הוא מסוגל להציל את גרמניה מן הקומוניזם. בפני אנשי-המשק, שחשבו את עצמם לאנשימעשה מפוכחים, נדרש להסביר את מגמות תנועתו. הוא הבטיח לחסל אחת ולתמיד את האגודות המקצועיות, לשלוח את הקומוניסטים לכלא, לכונן משטר מן הסוג שהוקם ב-1923 על-ידי הפאשיסטים באיטליה.
החל מ-1930 החלו סכומים אדירים מגיעים קבועות למחלקתהכספים של המפלגה. בחלקם היו תרומות אישיות של אילי-הון, בחלקם הקצבות מן הקרנות הסודיות שהוקמו על-ידי הארגונים הכלכליים הגדולים לשם רכישת השפעה פוליטית. מספר אנשי-המשק שתמכו בהיטלר הלך וגדל בהתמדה, ככל שהחמיר המשבר וגבר