מצמצם בהכרח את צרכי האישיים עד כדי כך שאני מתנזר לחלוטין ממשקאות חריפים ומעישון, ואוכל במסעדות הזולות ביותר. פרט לשכר-הדירה עבור דירתי הצנועה, אין לי שום הוצאות שאיני זכאי לנכותן מן המס, בתור סופר פוליטי... גם המכונית אינה אלא אמצעי למטרד. בשבילי. בלעדיה לא הייתי יכול לבצע את עבודתי היומיומית".
מם-ההכנסה הכיר רק במחצית ההוצאות. כמה פעמים ביקש היטלר דחיות בתשלומי המס. לאחר מכן טען כי בשנים אלה חי בעיקר מתפוחי-עץ. ואז, לפתע, ב-1929, אף שהכנסותיו המוצהרות היו יותר נמוכות מאשר בשנים הקודמות, נעלם סעיף הריבית מחשבונותיו. לא נשאר זכר להלוואות. ברור שמישהו סיפק לו כספים ניכרים. החל מ-1930 גם גדלה תפוצת ספרו, יחד עם עלית המפלגה. בעיותיו הכספיות האישיות נפתרו.
רוב הכסף שקיבל מן התעשיינים נמסר לו אישית, באורח סודי.
איזה חלק השאיר לעצמו, ואיזה חלק מסר למפלגה? איש אינו יכול לדעת. לגבי היטלר לא היה גבול בינו לבין המפלגה. הוא לקח לעצמו ככל הדרוש.
באותה תקופה חזרו לגרמניה המנהיגים הנאציים הוותיקים שהתרחקו בשנים הרזות. גרינג בא ונכנס לרייכסטאג. רים הסכים לחזור מבוליביה וליטול לידיו את פיקוד הס.א. שני הסרנים עזרו להיטלר במשימה שלא היתה פחות חשובה מרכישת אילי-ההון: רכישת אילי-הצבא.
גרינג, הנאצי החשוב היחיד שבא מן החברה הגבוהה, ידידם של נסיכים והמקורב לחצר-המלכות האיטלקית, מילא במיבצע זה תפקיד חשוב. הוא פגה אל הגנרלים, שעה שרים פנה אל הקצינים הנמוכים יותר. הגנרלים שוכנעו שאפשר לנצל את היטלר. הסרנים עברו לדת הנאצית.