האדירה, והכוח המקובץ של האיגוד המקצועי. מפלגות המרכז, יחד עם הקומוניסטים, עדיין נהנו מאימון רוב העם הגרמני. במאוחר עמדו הקומוניסטים על הסכנה שהם עצמם הביאוה, דרשו להכריז על שביתה כללית. אך כאשר שלח פון-פאפן שגי קציני-משטרה, הסתלקו השרים הסוציאליסטיים ללא התנגדות. "אנחנו נסוגים בפני הכוח!" הכריזו, והפקירו את מיבצר-הכוח החיוני.
כל גרמניה הסתכלה במחזה. כל גרמניה ראתה כיצד נכנעת תנועת-הפועלים האדירה ללא קרב, ללא התנגדות בכוח, ללא שביתה כללית. שום אירוע לא עזר להיטלר יותר מאשר זה.
אולם המאבק לא נסתיים עדיין. היטלר היה עתה ראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט, הרמן גרינג הפך אוטומאטית יושב-ראש הבית. זכותו של הפירר הנאצי היתה להתמנות לראש-הממשלה, אם בראש קואליציה בעלת רוב ברייכסטאג ואם כראש ממשלת מיעוט בתמיכת הנשיא. אי-אפשר היה להקים ממשלה בלעדיו. הימין הבורגני והקומוניסטים לא יכלו להתאחד בקואליציה.
הכל היה תלוי בהינדנבורג - ובקומץ חורשי-הקנוניות שמאחוריו. הנשיא היה ישיש, ומוחו שקע מדי פעם בדימדומים. אולם הוא לא היה הסר-מצפון. הוא ראה כיצד עורכים אנשי הס.א. ברחבי המדינה טבח ביריביהם, כיצד רוכזו פלוגות-הסער בטבעת מסביב לעיר-הבירה. הוא כעם על האספסוף החום ועל הטוראי-הראשון שעמד בראשו.
בכל זאת הזמין הנשיא את היטלר לפגישה. הלה הופיע בלווית רים. הינדנבורג תיעב את הסרן ההומוסכסואלי, איש-השערוריות, ועל כן לא הציע לאורחיו לשבת. כשהוא עומד, נשען על מקלו, הציע להיטלר את משרת סגן-ראש-הממשלה, הוכיח אותו על פראות חסידיו. כאשר עמד היטלר על דרישתו להתמנות לראש-הממשלה, סיים הינדנבורג את השיחה. יותר מזה: הוא הקדים את מכונת-התעמולה הנאצית,